היוזמות
ארגון המיילדות בישראל יצא לדרך בשנת 1978 הודות ליוזמה של ארבע נשים: חסיה גור-אריה, האחות הראשית של משרד הבריאות ; יהודית שטיינר, מנהלת בית הספר לסיעוד בהדסה עין כרם ; רות רון, מרצה בחוג לסיעוד באוניברסיטת תל אביב ורחל רכס, מיילדת בכירה בתל השומר. הטריגר להקמת הארגון היה הרצון לארח את כנס ארגון המיילדות העולמי (ICM). ולתפקיד נשיאת הארגון נבחרה רחל רכס ז"ל אשר כיהנה בתפקיד זה בין השנים 1978- 1982.
הארגון הצעיר הגדיר בתחילת דרכו את מטרותיו: לתרום לקידומן המקצועי של המיילדות, לחזק את מקצוע המיילדת ואת העשייה המיילדותית ולשפר את הטיפול בנשים במעגל החיים. מבנה הארגון ובעלות התפקידים התבסס על פי המודל המקובל בכל החברות ב ICM: נשיאה, גזברית ומזכירה.
אירוח כנס ICM בירושלים
זמן קצר לאחר שחבל הטבור נחתך, הצטרף ארגון המיילדות הישראלי , אל חיקו של איגוד המיילדות הבינלאומי (I.C.M). בכך ניתן האות לעשייה משותפת ולהרחבת הפעילות. בשנת 1978 התארח בישראל הכנס הבינלאומי ה-18 של ארגון המיילדות הבינלאומי. האירוח נתן רוח גבית לחיזוק הארגון ולביסוס מעמדו בקהילה הרפואית. במהלך השנים התפתחו הקשרים בין ארגון המיילדות בארץ והארגון העולמי. מנהיגות הארגון נטלו חלק בכנסים בינלאומיים, הציגו בו עבודות מחקר מבית, השתתפו בסדנאות ואף מילאו תפקידים בזירה הבינלאומית.
עמותה רשומה ברשם העמותות
בשנת 1982 הארגון נרשם כאגודה אוטונומית ובשנת 1998 הוכר כעמותה רשומה. הארגון קבע לעצמו שורת מטרות, ביניהן: קידום והרחבת מקצוע המיילדות, עדכון הידע וההבנה בנושאי פריון, ילודה ותכנון המשפחה, השתתפות בפעולות המקדמות את בריאות האישה, אספקת מידע מקצועי ועדכני, קידום חינוך המיילדות והידוק שיתופי הפעולה עם גופים קובעי מדיניות ועם ארגונים לאומיים ובינלאומיים הקשורים באם וביילוד. נשיאת הארגון: רות שפט 1982-1986.
נשיאת הארגון שרה קרייז קמין
1995 - 1986
נשיאת הארגון איילה בלאו
1995-2002 בשנים אלו נבנה תקנון מסודר לארגון המיילדות, ישראל יוצגה בכנסי ICM באוסלו נורבגיה בשנת 1995 ובמנילה בפיליפינים בשנת 1998. בשנת 2000 התקיים כנס לידות מים באילת בהשתתפות ג'אנט בלאסקס מאנגליה, מחלוצות הלידה הטבעית. בתקופה זו התחיל ייצוג ארגון המיילדות במועצה הלאומית למיילדות גניקולוגיה ניאונטולוגיה וגנטיקה אשר ממשיך עד היום. תהליך משמעותי נוסף שהחל בתקופה זו הוא עבודה עם משרד הבריאות לבניית נוהל לידות בית.
נשיאת הארגון ורדה מרגלית
2006 - 2002 בשנים אלו המשיכה הפעילות המשפטית להסדרת הארגון כעמותה מקצועית. מחקרים רבים שנעשו בנושא חשיבות הרצף הטיפולי , מראים כי יולדת שזוכה לטיפול רציף ע"י מיילדת לכל אורך הלידה, מדווחות על חווית לידה טובה יותר. תהליך ההכרה בסמכות המיילדת לבצע תפירת הפרינאום כחלק מהטיפול המיילדותי נעשה בשלבים. הוחל בפיילוט מוצלח בחדר לידה שיבא והוכנס לתכנית הלימודים של קורס מיילדות.
נשיאת הארגון איריס רז
בניית הקשר בין חדרי הלידה ובין ארגון המיילדות, מתוך אמונה שהכרות טובה יותר עם מטרות הארגון תגרום למיילדות לבחור בארגון ולהיות שותפות בעשייה לקידום המקצוע. הכרה בארגון כעמותה שניה, כאשר המעסיק משלם את דמי החברות השנתיים, מציבה את הארגון במדרג הגבוה של העמותות המקצועיות. העובדה שהמעסיק משלם עבור המיילדת הגדיל את מספר החברות בארגון ומתוך כך גם את התקציב, שאפשר הרחבת ההכשרה והפיתוח המקצועי של המיילדות.
המחיר הרגשי של עבודת המיילדת
ההבנה שלמרות שהמיילדות עובדות במקום השמח ביותר בבית החולים , יש לעבודתן גם מחיר רגשי. הבנה זו היוותה ציון דרך חשוב בהתייחסות הארגון להשפעה זו. בשנת 2007 ביצעה ועדת מחקר של הארגון בהובלתה של ד"ר עפרה הלפרין מחקר איכותני בנושא "התמודדות מיילדות עם מצבי קיצון בחדר לידה". מסקנות המחקר לימדו שהמיילדות חוות טראומטיזציה משנית בעקבות חשיפה לאירועי קיצון. בשנת 2010 יצאה לדרך תכנית ההכשרה של ארגון המיילדות בשיתוף פרופ' מולי להד נשיא מרכז משאבים וביה"ס האקדמי לאחיות "שיינברון". מטרת התכנית הייתה להכשיר את המיילדות למתן התערבות ראשונית הן למיילדות והן ליולדות, הנתונות במצוקה רגשית. התכנית נפתחה לקבוצה של 25 מיילדות והמודל יושם ע"י הבוגרות בחדרי הלידה.
שינוי תקינת המיילדות
הכרה במיון יולדות כיחידה מוכרת שיש לתקנן בה את עבודת המיילדת, בנוסף לעבודה בחדר לידה. תוספת זו מבטאת את ההבנה, שמספר הלידות אינו משקף את מספר הפניות למיון יולדות באותו בית חולים ולכן עלה הצורך במתן מענה לפער זה. להישג זה הגענו בעזרתה ובהובלתה של הגב' אילנה כהן יו"ר הסתדרות האחים והאחיות בישראל בדיונים מול משרד האוצר ושר הבריאות דאז הרב ליצמן. בתמונה צוות המשא ומתן , מימין לשמאל: ענת הנדל, איריס רז, קארין עובדיה ודבי גדל בר.
פרוייקט שומרי הראש בפגים
פרויקט שומרי הראש שם לו למטרה להוריד את שיעור הדימומים התוך מוחיים בפגים. הפרויקט מאגד בתוכו רופאי ילדים, רופאי נשים, אחיות פגיה ומיילדות ונתמך בהנחיה מקצועית של "אינטל". כיום, מוביל את הפרויקט ד"ר צנגן מנהל הפגייה בבי"ח ברזילי ויו"ר איגוד הנאונטולוגים יחד עם עדינה רינת סילבר מיילדת מהדסה עין כרם , המשמשת כמתאמת הפרויקט ברמה הארצית. הפרויקט הביא להפחתת שיעור המקרים של דימום התוך מוחי בפגים ופעילותו נמשכת לקידום ושיפור תהליכי עבודה נוספים.
עדכון הסילבוס של קורס מיילדות
לאחר שנים רבות, הוכנס שינוי כתוב בתכנית ההתנסות הקלינית במיילדות והוגדרו מטרות ההתנסות הקלינית השניה. בהתנסות זו המשתלמת צריכה להשיג יכולת טיפול בשתי מטופלות בו זמנית כהכנה להשתלבותה בסיום הלימודים כמיילדת מתחילה. מתוך כך, הוסדר גם נושא ההדרכה הקלינית בחדר לידה, כך שכל מדריכה תדריך משתלמת אחת במהלך ההתנסות השניה.
הקמת בית הספר ללימודי המשך למיילדות
כחלק מחזון הארגון לקדם ולפתח את המיומנויות וסמכויות המיילדת בכל הרצף הטיפולי של אישה במעגל הפוריות הוקם בית הספר ללימודי המשך למיילדות. הרצאות זום מעשירות, קורס מיניות, מיינדפולנס ולידה טבעית וזו רק ההתחלה...
בחירות בארגון המיילדות
בבחירות שהתקיימו בשנה זו, נבחר צוות מוביל חדש לארגון המיילדות:
יפעת רובננקו (יו"ר ארגון המיילדות),
אסנת לוי (יו"ר ועדת הסברה),
טניה שטיינבוק (יו"ר ועדת תרבות),
יובל יפה מושקוביץ (גזברית), גילה זרביב (יו"ר ועדת מדיה), לאה מלמד (יו"ר הועדה ללימודי המשך)
המבנה
הארגון נבנה על פי המודל המקובל ב-ICM והנהלתו כוללת נשיאה (יו"ר), מזכירה, גזברית, דוברת , וראשי ועדות שונות . אחת לארבע שנים נבחרת יו"ר לארגון. עד היום כיהנו בתפקיד רחל רכס, רות שפט, שרה קרייז, איילה בלאו ,ורדה מרגלית, איריס רז ויפעת רובננקו.
בארגון חברות מאות מיילדות, שנוטלות חלק במגוון פעילויות, ימי עיון, סדנאות מקצועיות ואירועי יום המיילדת הבינלאומי.
כל בעלות התפקיד עושות עבודתן בהתנדבות.
מועצת המיילדות
במועצה ייצוג לכל 28 חדרי הלידה בישראל וכן למיילדות הקהילה ולמיילדות הבית. למיילדות החברות במועצה זכות להצביע באסיפה הכללית. המועצה מתכנסת על מנת לדון ולאשר נושאים הקשורים למדיניות עשיה ופעולה רחבה יותר, המחזקת מדיניות ואסטרטגיה.
האספה הכללית
האסיפה מתכנסת לפחות פעם בשנה על מנת לאשר תקציב ולהתעדכן בסיכום הפעילות השנתית. לאסיפה הכללית מוזמנות כל חברות הארגון.
החברות בארגון כרוכה בתשלום דמי חבר על פי חוק העמותות, המאפשרים את ניהול העמותה, קיום ימי עיון, הקמת בית ספר ללימודי המשך, והקמה ותחזוקה של מערך המדיה.
