ימי לידה: תולדותיה של מיילדת / מינדי לוי
קיים קשר של משמעות בין לידה לבין טראומה.
הקשר החשוב הזה הפך להיות הלב של העבודה, המחקר, ההוראה והכתיבה של המיילדת מינדי לוי. היא מאמינה שבממשק הקריטי הזה, שבו טראומה ואימהוּת נפגשות, יש פוטנציאל גם לפגיעה חמורה וגם לריפוי עמוק.
ימי לידה: תולדותיה של מיילדת מספר את קורותיה של מיילדת רגישה לטראומה. הספר מספר איך לוי למדה להקשיב וללמוד מכל אישה שהיא לוותה הוא על הטעויות שהיא עשתה והשיעורים שהיא למדה. הוא על הפוטנציאל לריפוי שטמון בתוך כל אחת ואחד מאיתנו. הוא על הדרכים המגוונות בהן אנחנו יולדות ונולדות, כל פעם בדרך חדשה.
בכל מקום על הפלנטה יש פוטנציאל לריפוי במהלך הלידה, באותה מידה כמו סכנה לשחזור, החמרה והעמקה של טראומות קיימות. זה תלוי בנו – המיילדות, האימהות, הבנות, המלוות. תמיד יהיו נסיבות מעבר לשליטה שלנו זו עובדת חיים. אבל הריפוי הוא בחירה שאנחנו עושות, והמסע מתחיל כשאנחנו בוחרות ליצור את החוויה המתקנת, לחפש דרך טובה יותר, למצוא מקום עוטף יותר, ללמוד גישה חדשה, לגלות את אופן התמיכה המתאים ולחפור עמוק יותר בתוך עצמנו במטרה לגלות מה באמת נכון עבורנו.
מינדי לוי באה לבקר בארץ בגיל 23 מארה"ב ונשארה כאן מאז. היא ובן זוגה אבנר גרים בבית לחם הגלילית, איפה שגידלו את שלושת ילדיהם, עטופים בירק וקהילה. היא עבדה כמיילדת במשך 25 שנה – 10 שנים בבית חולים בני ציון בחיפה ועוד 15 שנה בתור מיילדת בית. היום היא פסיכותרפיסטית גוף-נפש, מטפלת בטראומה, ומלמדת את הדור הבא של המיילדות..
אופטימית מלידה - בטי מאיר (הוצאה עצמית 2020)
מי אני? בת, אימא וסבתא, אחות, מיילדת, מרצה בכירה בבית ספר לאחיות, גמלאית ואומנית רב תחומית
אני תוצר ותוצאה, זיכרון, מזכרת והשראה מהדורות הקודמים. אני מייצגת את המורשת שקיבלתי ביודעין או שלא ביודעין…
הסקרנות, ההתבוננות, החקירה והצורך להבין ממה דברים מורכבים ואיך הם עובדים, בחיים, באומנות, בסיעוד ובמיילדות, יחד עם תפיסה ופרשנות אופטימית, הם כחוט השני באירועי חיי, בדרכים שבהם הלכתי, בבחירות ובעשיה שלי במהלך השנים.
כל אלו ועוד… בספר שלי "אופטימית מלידה".
הספר זוכה לתשבוחות רבות.
לרכישה יש לפנות למחברת 052-8799573
כריית נשים יולדות - אומי לייסנר (הוצאת רסלינג)
ספר זה סוקר את נושא הסדרת ניהול הלידה בישראל, בדגש על סוגיית מימון הטיפול ביולדות מתקופת קום המדינה ועד היום. הספר "כריית נשים יולדות: כלכלת הלידה בישראל" יוצא להסביר איך, מתי ומדוע הגענו עד הלום.
במאה הקודמת, ברוב המדינות המתועשות, עברה הלידה מן המרחב הפרטי, הנשי ברוב המקרים, אל המרחב הציבורי, הגברי באופיו – אל בית החולים, שם התנהלה הלידה על-פי "המודל הרפואי," המתייחס אל כל לידה כפתולוגית באופייה, ולכן דורשת התערבות שגרתית.
על פני הדברים, המניע למעבר היה הדאגה לביטחונם ולבריאותם של יולדות וילודים. אולם בפועל, יתרונות המודל הרפואי לניהול הלידה וכן של מדיניות האשפוז של כלל היולדות, ללא אבחנה ביניהן, מעולם לא הוכחו. אמנם עם הזמן ירדו רמות התמותה בלידה גם בתוך בתי החולים, אבל לא הוכח הקשר בין הנתונים. כיום, מספר הולך וגדל של מחקרים מראים שעצם האשפוז גורר התערבויות רפואיות מיותרות ולעיתים מזיקות, במיוחד עבור האם.
בנסיבות אלה, נולדה התובנה שלא ניתן להסביר את ההעברה של הלידה לידי הממסד הרפואי אלא כנובע מן השאיפות המקצועיות והכלכליות של הרופאים. באשר לפרטי המאבק המקצועי, הוא התרחש בכל מדינה ומדינה בקצב אחר ובצורה אחרת, בהתאם לשוק האינטרסים ויחס הכוחות המקומיים.
בספר נסקרות כמאה שנה של משחקי אינטרסים סביב הטיפול ביולדות בישראל. במוקד הדיון עומדים החוקים וההסדרים שתרמו והובילו למדיקליזציה של הלידה במרחב המקומי, ובייחוד אותה הוראת חוק שנועדה להביא את כלל היולדות לאשפז את עצמן לצורך לידה.
האפיפיורית יוהנה - דונה וולפולק קרוס (הוצאת נירם 1998)
ממליצה: גומר בן משה, רמב"ם
ספר זה הוא בראש ובראשונה סיפור מרתק על אישה אמיצה הדובקת בנחישות בדרכה הייחודית והמאתגרת- לרכוש השכלה ולהתקדם. הספר נפתח בתיאור לידתה של פגית, שנולדת בלילה מושלג ואפל בבקתה חשוכה ביער. אב המשפחה הוא קנון, איש דת נוצרי. במהלך הלידה המסובכת, הוא אוסר על המיילדת להקל על כאביה של אשתו, כדי לא לעבור על מצוות "בעצב תלדי בנים". השנה היא 814 – מה הסיכויים של פגית לשרוד בלילה חורפי קשה באירופה המושלגת? ולמיילדת אין בידה אלא צמחים ומרקחות מוזרות. אך הפגית שורדת, זוהי יוהנה, בת אחרי שני בנים שנולדו לזוג.
יוהנה גדלה בעולם בו נשים לא יודעות קרוא וכתוב, אך היא אינה מוכנה לקבל עליה דין זה. שכן היא מבינה שיכולת זו תקנה לה דעת, עמדה ומקום בעולם. ואכן היא מוצאת דרך ללמוד, ועושה את מסעה הקשה אל עבר עמדה גבוהה ביותר, אשר עד אז ומאז – לא דרכה בה כף רגלה של אישה. האם זהו סיפור אמיתי? שאלה זו עלתה בי בקוראי את הסיפור הפמיניסטי הזה. בין שאר המענים לשאלה זו, מביאה הסופרת ציטוט חביב עלי: "בכל מקום בו תראה אגדה, תוכל להיות בטוח כי אם תרד לעומק הדברים, תמצא היסטוריה" וואלה דה ויריוויל . ספר זה הוא בעיני פרק משמעותי בשיעורים על פמיניזם, היסטוריה, מחקר היסטורי ובכלל זה גם על מיילדות!
האוהל האדום - אניטה דיאמנט
ממליצה: הילה קלדרון, חדר לידה רמב"ם
שמה של הדמות המרכזית היא דינה, ביתו של יעקב (דמויות המוכרות לנו היטב מן התנ"ך) ספר זה מגלה את תולדותיה וחייה רבי התהפוכות של דינה ושל הנשים בעולמה. האוהל האדום, שבו אין לגברים דריסת רגל, הוא מעון הנשים בתקופת נידתן. בו מתרחשות דרמות, קנאות ואהבות, ובו יוצאים לאוויר העולם ילדים וסודות כמוסים. היא סופגת שם את יסודות החוכמה הנשית ואת המסורת העתיקה של האמהות שלה: לאה, רחל, זלפה ובלהה. סביב ההתרחשויות באוהל האדום מתעצבת האישיות והמודעות הנשית של דינה בת יעקב. סיפור חייה של דינה עובר על הגבול הדק שבין עוצמה לחוסר אונים, בין עצמאות לקבלת הדין, בין יצר ההישרדות לייאוש קיומי. הסופרת מעניקה לסיפור של דינה פרשנות מקורית וייחודית שמאירה באור חדש את התרחיש התנ"כי ומחיה מחדש את הרגשות, הסערות, העצב והכאב, את אכזריותו של רגש הקנאה ואת תוצאותיו ההרסניות.
ספר מומלץ בחום!
זה הולך לכאוב - מאת אדם קיי
ממליצה: אנה דויטש
רופא מומחה בגניקולוגיה ומיילדות, כותב ספר שמאגד את רישומיו לאורך כל ההתמחות עד לקבלת תואר מומחה. חשבו שאני משוגעת. יושבת, קוראת להנאתי, ובוכה עד דמעות מרוב צחוק.מה שכאב, לרוב, זה הבטן ועצמות הלחיים. תיאור המקרים, הסיטואציות, שנראות לעיתים אבסורדיות ומגוחכות – היה בעצם תיאור מדויק למדי של ההוואי המקצועי של חדרי הלידה שאני מכירה. לעיתים תהיתי, אם המחבר היה מאחורי גבי, קרא את מחשבותיי, והעלה את הדברים מיד על הכתב. אז אמנם, לא אהרוס את הפאנץ', ולא, דווקא הוא לא מצחיק, הספר מומלץ לקריאה לכל מי שעוסק תחום, וגם למי שלא. הנאה, צחוק וקריאה משוחררת מובטחים.
מחר ניסע ללונה פארק – מאת אילנה ברנשטיין
ממליצה: אנה דויטש
זכה בפרס ספיר לשנת 2020. כתוב בצורה מרתקת. תחושה שבספר אין אפילו פסיק אחד. הכל כתוב בשטף כזה, שקריאת הספר בלתי ניתנת לקריאה לפרקים. ואז מסיימים לקרוא אותו, ולאחר הגעה למילה אחרונה – נשארים בלי אוויר. תחושה של קרקע נשמטת מתחת לרגליים, ואין אוויר לנשימה. לקח לי כמה דקות טובות עד שהצלחתי לחזור לעצמי, ולשוב לדבר. ספר שזורק אותך להווייתך כהורה, כילד, כאח, כמטפל, כמטופל, כשכן, כאדם. דרך גיבורת הספר אתה חווה אותה, ואתה חווה את עצמך, ברגעים שאתה לא מוכן למפגשים האלה. ספר קשה, יחד עם זאת, ספר חובה. חובה לסיים עד הסוף, בלי ויתורים, למרות הקושי הגדול, הנפש דורשת קטרזיס.
חטיפה – מאת ליסה גרדנר
ממליצה: אנה דויטש
מותחן מהסוג המשובח. רמת המתח נשמרת לאורך כל הספר, כל פרק נותן לקורא הצצה להתפתחות מפתיעה, ובהמשך מקבלת תפנית משמעותית לכיוון בלתי צפוי.
הספר מכניס אותנו לסיפור חטיפה של אשת פרופילאי אף בי איי בדימוס. איש מקצוע מיומן, שעם ניסיונו רב השנים, אמור לפענח את דמונו של החוטף במהירות. הנחטפת, גם היא אשת מקצוע בעלת שם בעולם החקירות, עוברת שבעה מדורי גיהינום, בחסות החוטף – שכמובן מחפש בזכות החטיפה תהילת עולם. הסקרנות, עד להגעה לסיום הפרשה, אינה גואה לרגע. בסיום הקריאה, עושה חשק לרוץ ולחפש ספרים נוספים של המחברת המופתית.
שירת סרטני הנהר - דליה אוונס
ממליצה: רננה בוכניק, מאיר
ספר מופלא על ילדת הביצות הגדלה בחופי צפון קרוליינה. ספר על חיפוש דרך ואהבה, על עוצמה וחוזק, על התבגרות נשית ואהבה לטבע. ספר נשי, אנושי ונוגע ללב.
מיילדות - כריס בוג'אליאן
ממליצה: מיכל ברס, בילינסון
בלילה של סערה קשה מקבלת סיביל, מיילדת בית, קריאה דחופה לבוא לבית בוורמונט וליילד אישה. במהלך הלידה האישה חוטפת שבץ ומתה. סיביל יודעת שהתינוק חי ומבצעת ניתוח קיסרי להצלת התינוק. לאחר מוות האם עלו השערות שבמהלך הניתוח האם הייתה חיה וניתן היה להציל אותה. העיירה רועשת וסיביל עומדת למשפט בו תיאלץ להוכיח את חפותה.
סיפור מותח ומסמר שיער על המאבק בין הממסד הרפואי למיילדות הבית, וחיי קהילה, אימהות וילדים, שסובבים סביב המיילדת.
צעד גדול קטן - ג'ודי פיקו
ממליצה: מיכל ברס, בילינסון
הסיפור הוא על אחות שחורה, המיילדת רות ג'פרסון, שעובדת בבית חולים בקונטיקט. כשהיא מתחילה לטפל בתינוק של זוג פעילי עליונות לבנה, הם דורשים שהיא לא תורשה לגעת בבנם. כשהתינוק מת והיא חברת הצוות היחידה שהייתה בקרבתו, בית החולים בוחר להפוך אותה לשעיר לעזאזל, ובעקבות תלונת ההורים, היא מועמדת לדין באשמת רצח. הסיפור מסופר משלוש נקודות מבט: של רות; של הסנגורית הלבנה שלה, קנדי מקווארי, הסבורה שזה רק יזיק לרות להעלות את נושא הגזע בבית המשפט; ושל טרק, גלוח-הראש אשר שכל את בנו ומבקש לנקום ברות.
אחת עשרה שעות - פמלה ארנס
ממליצה: טובה גווילי, מאיר
שתי דמויות אפופות כאב,.לור ופרנקלין,יולדת ומיילדת.כל אחת אינה מודעת לכאבה של האחרת. סיצואטציה "קצרה" בחדר לידה מביאה את סיפורן.
לור צעירה שמגיעה לבד לבית החולים ללדת מעוררת בפרנקלין שגם הרה רגשות עזים. ההתמודדות עם הלידה הטבעית מביאה את עברם לשדה הלידה, כל מה שלא מסופר, נוכח בחדר במלוא עוצמתו, מסע לא חוצה מדינות אבל מתקיים בתוך עולמם הסבוך של הנשים ,בלי שאף אחת חולקת את סיפורה.
אמפתיה זה מה שחשתי בקריאה, מתן תחושה של "שליטה" כל כך נדרשת פה ואינטלגנציה רגשית גבוהה כל כך של המיילדת.
הספר סחף אותי…אבל לצדו הייתי צריכה להעצר, להרגיש, לדמוע, להזכר ברגעים שלי עם היולדות שלי, שנתנו לי להיות לשעות מעטות ומשמעותיות בכל מה שעלה….עד הרגע הנעלה.
שווה קריאה,מהנה
המיילדת מונציה והמיילדת מהארמון - רוברטה ריץ
ממליצה: מיכל ברס, בילינסון
רומן היסטורי כובש ומותח שבמרכזו עומדת אישה אחת. חנה לוי היא המיילדת מוונציה.
ונציה של המאה השש עשרה ברחובות משתוללת מגפה ומלאך המוות עובר מדלת לדלת. לילה אחד מתדפק על דלתה של חנה, מיילדת יהודייה שחיה בגטו, רוזן נוצרי. הוא מבקש ממנה לסייע לאשתו המתקשה ללדת. אם תיעתר לבקשתו תעבור על האיסור החל על יהודים להגיש עזרה רפואית ותסכן לא רק את חייה אלא גם את חיי כל היהודים בגטו. אבל איך תסרב למשאלתה של אישה סובלת ותפקיר אותה ואת תינוקה? הרוזן מוכן לשלם לה כל סכום – מספיק כדי לפדות את בעלה השבוי במלטה – אבל רב הקהילה מצווה עליה לסרב לבקשתו.
ספר ההמשך, המיילדת מן הארמון, קונסטנטינופול 1578. חנה ויצחק לוי התחילו חיים חדשים באימפריה העות'מאנית. המיילדת הטובה ביותר בבירה סועדת מאות נשים בהרמונו התוסס והנודע לשמצה של הסולטאן מוראט השלישי. לילה אחד חנה מזומנת בפתאומיות אל הארמון המרהיב ופוגשת את לאה, בת איכרים יהודייה שנחטפה באלימות. הסולטאן חומד את לאה ורוצה שתעמיד לו יורש, אך אם הנערה תיכשל במבחן חשוב, גורלה יהיה רע ומר.
שני הספרים נותנים נקודת מבט בדיונית, אך מבוססת על המציאות, על מקצוע המיילדות בימי הביניים, בין אירופה למזרח.
מיילדות רוחנית - איינה מיי גסקין תרגום שירה היימליך ורחלי לביא
ממליצות: תהילה קפלן – הדסה הר הצופים, לורן ענבר – מאיר
ספר נפלא ומרתק על קומונה היפית אמריקנית בשנות ה70. סיפורי לידה מעוררי השראה נותנים לתהליך הלידה עוצמה ואנרגיה . בסוף הספר ישנה הדרכה להורים ולמיילדות מאם מיילדות הבית איינה מיי גסקין. ספר שפותח את הלב והראש.
בפוסטים שונים בעולם אוהבי הספרים, לעיתים נשאלת השאלה "מהו הספר שהכי השפיע עליך ?" עבורי התשובה תמיד, עד עתה, "מיילדות רוחנית" של איינה מיי גסקין
נחשפתי לספר בהיותי בת 19 , בשרות לאומי, מחפשת… מחפשת דרך, יעוד, דיוק ושליחות.
חברה היפית השאילה לי את הספר ותוך ימים ספורים מתחילת קריאתו ידעתי שאני מיילדת במהות, ו"רק" נותר להגיע לשם בעולם האמיתי ולא רק הרוחני.
הספר "מיילדות רוחנית" מחולקת לשני חלקים, בחלק הראשון ישנם סיפורי לידה של הנשים מה"חווה" ההיפית, החווה התחילה כמסע קהילתי של אוטובוסים ישנים ששינו את עורם לקראוונים ולבסוף התישבו למקום קבע אי שם בטנסי שבארה"ב.
הסיפורים הם אותנטים, חשופים, אמיתים ומלמדים על עומצת הלידה. בתוך הסיפורים משולבים אמונות עמוקות על חיים ועל לידה, על זוגיות ועוצמה, על נשיות ועל כבוד לבריאה.
עדין, שאני קוראת את הסיפורים אני מתמלאת בגעגוע למשהו שאני כמעט ולא חווה, לידה עם השתהות של זמן ונוכחות של כל הנוכחים, לידה עם הכלה ללא שיפוטיות, וללא צורך של ניהול חיצוני, אלא ליווי, משהו נקי ללא מיסוכים, מיילדות במיטיבה.
השיעורים הנלמדים מבין השורות רלוונטים לכל לידה בכל מקום, ואולי בכלל לאינטראקציות אנושיות אמיתיות.
החלק השני של הספר הוא מעין טקסטבוק של מיילדות. חלק זה אינו מהווה טקסטבוק חלופי למיילדות, אלא סיכום אפשרי לתרחישים שונים בצורה שונה מהדרך שבה המיילדת והרופא הישראלי חונכו.
הספר "מיילדות רוחנית" מהווה בעיני, ספר בסיס למיילדת בעיקר כי הוא מספר על קשב של כל הנוכחים ומתוך הקשב מביא לאור את אפשרות ההתפתחות האישית של היולדת וכל מלוויה.
מה אגיד לכם. שינה את חיי….
לידה מלאכת החיים - ליהי עמיצור לובל
ממליצה: לורן ענבר – מאיר
את הצילומים של ליהי עמיצור לובל רובנו מכירים מזה זמן רב.
שנים שואלים את ליהי עמיצור לובל, מתי תפרסם ספר, שיהיה לנו נגיש, בסלון, בחדר עבודה, בביתנו שלנו ולא רק בתערוכה. צילומים אינטימיים שנוכל ללמוד אותם בשקט האישי שלנו.
הצילומים שהיא מתעדת בלידות הם רגעי חסד, רגעים דקים דקים, רגעים שהם ברי חלוף והם גם בר קיימא. רגעים שרק נשמה ייחודית רואה, ואנחנו בזכותה מצליחות ומצליחים לתת עדות, דרך העדשה של ליהי, לנפלאות הלידה, מלאכת החיים.
הטקסטים השזורים בספר הם אישיים, מנקודת מבטה של ליהי ומלאכת החיים שלה כמיילדת, סיפורי לידה קסומים של יולדות, ועוד נקודות מבט של אנשי מקצוע שונים שנוגעים בעולם הלידה. כל פעם כמו יהלום רואים את הפלא מנקודת זווית שונה, מאירה.
ובכל זאת ,שניה, מתעכבת יחד עם ליהי, במקומות שהיא משתהה, עם עצמה, עם היולדת, עם הילוד, עם המלווים השליחים האחרים, עם הלידה, עם הבריאה. נשימה עמוקה נכנסת לתוכי. מזכירה לי, מזכירה לי מי אני, מאיפה אני באה ונשאלת השאלה , לאן אני הולכת.
ספר זה מספר ומרחיב דעת על הפוטנציאל שטמון בלידה. פוטנציאל של נוכחות מוחלטת, פוטנציאל של הגברת האהבה.
ועבורי, הרגע הזה שילדי והכלות שלי, מעלעלות בספר, שאמי מסתכלת בתמונות ונפתחת שיחה על חכמת נשים וחכמת הלידה, הם רגעים קדושים המקרבים אותי לאנשים בחיי ולעצמי.
וליהי מוסיפה: הספר לידה – מלאכת החיים, מציע הזדמנות להיות נוכחים ברגע שבו החיים מתבקעים. להבין איך מרגישה, נראית ומריחה לידה. הספר הוא ניסיון להגן ולשמר את הידע אודות הפיזיולוגיה של הלידה האנושית, ידע חיוני שנמצא בסכנת הכחדה, והוא גם תפילה להצליח ולהאיר את הדרך לבאות אחרינו.
ליהי עמיצור לובל היא מיילדת קרוב לשני עשורים, צלמת ופעילה למען קידום בריאות נשים. בת זוג לעדי ואמא של איתי, מאיה, אביתר, אוריה, אחינעם ורות. ארגון המיילדות מודה לליהי על תרומת התמונות לאתר הארגון.
שנה מעוברת - מיכל אלמוג
ממליצה: מיכל ברס, בילינסון
בלי נעליים גבוהות אבל עם המון מצב רוח טוב מחליטה ליבי ירדני, רווקה משוחררת בת 33, לצאת למסע ארוך ומפרך שסופו מוחלט מראש: היא לא תחזור הביתה בלי תינוק. היא בוחנת את האפשרויות העומדות לרשותה, החל מפרטנר וכלה בשוד זרע ומגיעה למסקנה שהתשובה נמצאת בבנק הזרע הקרוב לביתה.
הספר כתוב בהמון הומור, ומציג את מסען הארוך והמייגע של נשים בכלל, ואימהות חד הוריות בפרט, מטיפולי הפוריות, דרך ההיריון ועד ללידה המיוחלת.
הכתיבה האישית של הסופרת מאפשרת לי, כמיילדת, לקבל נקודת מבט חדשה ומרעננת, על נשים המגיעות לחדר לידה לאחר טיפולי פוריות, ולהעריך אותן באופן שונה לחלוטין.
בנות הלילך - מרתה הול קלי
ממליצה: רננה בוכניק, מאיר
סיפורן המרתק של שלוש נשים מקצות העולם ומתחיל בתקופת מלחמת העולם השניה. סיפור על חברות ונאמנות, על הקשבה לאמת פנימית, על אמהות ואומץ רב. מנגד, מספר על ניסויים רפואיים ועל רופאים ואחיות שהפנו עורף לשבועה להציל ולרפא. סיפורי הנשים מתחברים לסיפור אחד.
הספר אינו קל, אך למי שתקופה זו מעניינת אותה, צפוי ספר שילווה אותה הלאה בחייה המקצועיים והאישיים.
בנותיו של שומר המגדלור - ג'ין פנזוויל
ממליצה: רננה בוחניק, מאיר
בליל סערה נשטפת סירה רעועה אל חוף אי קטן בדרום קנדה. גופת אישה מוטלת עליה, ולצדה – תינוקת חיה. גבר שעובר במקום אוסף את התינוקת לביתו. התינוקת הזאת, הוא מאמין, נשלחה אליו משמים.
מכאן מתחיל סיפור מרתק הכולל שתי תקופות, אישה קשישה ונערה בסיכון, על אהבה, סודות, התבגרות ונשיות ואהבה שאינה תלויה בדבר.
