עושות לכן סדר בבדיקות הגנטיות לפני היריון ובמהלכו
בדיקות גנטיות הן חלק חשוב מתכנון ההיריון ומהמעקב במהלכו. הן מאפשרות לזהות נשאות למחלות תורשתיות אצל ההורים, להעריך את הסיכון להפרעות כרומוזומליות בעובר וקיימות בדיקות מסוימות אשר גם מאבחנות מחלות גנטיות במהלך ההיריון.
אבל האם צריך לבצע בדיקות גנטיות לפני כל היריון? מה ההבדל בין סקר נשאות גנטי, NIPT ומי שפיר? והאם בדיקת מי שפיר מומלצת לכל אישה מגיל 32?
כדי לעשות סדר, ריכזנו את הבדיקות לפי ובשלבי ההיריון, בהתאם להמלצות של משרד הבריאות בישראל (משרד הבריאות, 2026).
* חשוב לזכור כי תחום הבדיקות הגנטיות מתפתח ומתעדכן כל העת, וכי התאמת הבדיקות לכל אישה תלויה בנתוניה האישיים ובהמלצות הצוות המטפל. המידע בכתבה משקף את ההנחיות שהיו ידועות במועד עדכונה. מומלץ להתעדכן בהמלצות העדכניות לבדיקות גנטיות באתר משרד הבריאות ולהתייעץ עם הצוות הרפואי המטפל בהתאם לצורך.
ההמלצה הקיימת הינה לבצע בדיקות סקר גנטיות לפני ההיריון.
האם צריך לבצע סקר גנטי מורחב לפני כל היריון?
לפני/ בתחילת כל היריון מומלץ לבדוק דרך קופת החולים/ רופאת הנשים/ אחות ליווי היריון אם נוספו בדיקות חדשות או אם חל שינוי בהמלצות.
בנוסף, משרד הבריאות ממליץ למי שביצעו בעבר את הסקר הישן לברר את הצורך בביצוע הסקר המורחב החדש, שהחל בנובמבר 2024.
כאשר מדובר בהיריון עם בן זוג אחר, יש לברר מחדש את הצורך בבדיקות.
מה קורה במידה ולא עשיתם את הסקר הגנטי המורחב לפני ההיריון? ניתן לבצע אותו גם בתחילת ההיריון.
מטרת הסקר היא לאתר זוגות הנמצאים בסיכון ללידת ילד או ילדה עם מחלה תורשתית חמורה, גם כאשר שני בני הזוג בריאים ואינם מודעים לנשאותם. האיגוד האמריקאי לגנטיקה רפואית וגנומיקה (ACMG) American College of Medical Genetics and Genomics ממליץ להציע סקר נשאות גנטי לכל הנשים ההרות ולנשים המתכננות היריון, ללא תלות במוצאן (Gregg et al., 2021).
כיצד מתבצע הסקר?
לשני בני הזוג נלקחת בדיקת דם, אך הבדיקה במעבדה מתבצעת באופן מדורג:
כאשר שני בני הזוג נשאים לאותה מחלה רצסיבית, בכל היריון קיים סיכון של 25% לעובר החולה במחלה.
במחלות המועברות בתאחיזה לכרומוזום X, דפוס ההורשה והסיכון שונים.
האם הסקר כלול בסל הבריאות?
כן. סקר הנשאות הגנטי המורחב האחיד ממומן במסגרת סל הבריאות לזכאים, בהתאם לתנאים שקבע משרד הבריאות.
הזכאות לסקר הזוגי היא חד פעמית במהלך תקופת הפוריות. קיימים הסדרים מיוחדים להריונות מתרומת זרע או ביצית.
חשוב להדגיש שגם תוצאה תקינה אינה שוללת לחלוטין אפשרות למחלה גנטית. אם ידועה מחלה גנטית במשפחה, יש לדווח עליה לצוות המטפל ולברר את הצורך בייעוץ גנטי ממוקד.
בדיקת NIPT היא בדיקת דם לא פולשנית, שבה נבדקים מקטעי DNA חופשי שמקורם בעיקר בשליה ונמצאים בדם האם.
מטרת הבדיקה היא להעריך את הסיכון להפרעות כרומוזומליות מסוימות בעובר, בעיקר:
– טריזומיה 21: תסמונת דאון.
– טריזומיה 18: תסמונת אדוארדס.
– טריזומיה 13: תסמונת פטאו.
הבדיקה מאפשרת הערכת סיכון ברמת דיוק גבוהה להפרעות הכרומוזומליות השכיחות, אך חשוב להדגיש כי NIPT היא בדיקת סקר ולא בדיקה אבחנתית, משמעות הדבר היא שלא ניתן לשלול באמצעותה באופן מוחלט קיומן של מחלות גנטיות (Society for Maternal-Fetal Medicine et al., 2025 [SMFM]).
אם מתקבלת תוצאה המצביעה על סיכון מוגבר, יש צורך בבירור נוסף ובאישור הממצא באמצעות בדיקה אבחנתית.
NIPT אינה מחליפה בדיקת מי שפיר או סיסי שליה, ואינה בודקת את כל המחלות הגנטיות האפשריות.
הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי, אך ייתכנו החזרים בהתאם לביטוח המשלים או הפרטי.
משרד הבריאות מציין כי כאשר אישה מתכננת ממילא לבצע בדיקה אבחנתית, התרומה הנוספת של NIPT פחות משמעותית, למעט האפשרות לקבל מידע מוקדם יותר.
(משרד הבריאות)
בדיקת השקיפות העורפית היא בדיקת אולטרסאונד שבה נמדד עובי הנוזל באזור עורפו של העובר.
הבדיקה מסייעת בהערכת הסיכון לתסמונת דאון ולהפרעות נוספות. בהתאם להנחיות האיגוד הבינלאומי לאולטרסאונד במיילדות וגינקולוגיה, בדיקת האולטרסאונד בשליש הראשון מאפשרת גם להעריך את גיל ההיריון, מספר העוברים, חיוניותם ולזהות מומים מבניים מסוימים כבר בשלב מוקדם של ההיריון (International Society of Ultrasound in Obstetrics and Gynecology [ISUOG] et al., 2023).
במסגרת סקר השליש הראשון מבוצעת גם בדיקת דם הכוללת שני מדדים:
– PAPP-A: חלבון הקשור להיריון.
– Free β-hCG: תת היחידה החופשית של הורמון ההיריון בדם.
תוצאות בדיקות הדם משוקללות יחד עם מדידת השקיפות העורפית וגיל האם ומתקבלת הערכת סיכון סטטיסטית למחלות גנטיות בניהן טריזומיה 21 (תסמונת דאון).
מה קורה כאשר מתקבלת תוצאה חריגה?
המשך הבירור תלוי בממצא וברמת הסיכון.
לפי משרד הבריאות, שקיפות עורפית של 3 מ"מ ומעלה מהווה ממצא המצביע על סיכון מוגבר, ומצריכה הפניה לייעוץ גנטי והמלצה על בדיקה אבחנתית.
כאשר תוצאות הסקר המשוקלל מצביעות על סיכון מוגבר, תינתן המלצה להמשך בירור בהתאם לערכי הסף ולהנחיות משרד הבריאות.
בדיקת סיסי שליה היא בדיקה אבחנתית פולשנית, שבמהלכה נלקחת דגימה קטנה מרקמת השליה.
באמצעות הדגימה ניתן לבצע בדיקות גנטיות, ובהן בדיקת צ'יפ גנטי (CMA), ובדיקות נוספות בהתאם לצורך הרפואי.
היתרון המרכזי של סיסי שליה הוא האפשרות לבצע אבחון גנטי כבר בשליש הראשון להיריון.
הבדיקה מתבצעת משבוע 11 ועד סוף שבוע 13.
למי מתאימה הבדיקה?
ניתן לשקול את ביצועה כאשר קיים סיכון מוגבר למחלה גנטית או להפרעה כרומוזומלית, בעקבות בדיקות הסקר, ממצאי אולטרסאונד או רקע גנטי ידוע.
ניתן לבצע אותה גם מבחירה, לאחר קבלת הסבר רפואי מתאים.
מהם הסיכונים?
מדובר בבדיקה פולשנית, הכרוכה בסיכון קטן להפלה.
משרד הבריאות בישראל מעריך את הסיכון להפלה הקשורה לבדיקה בכ־0.25%–0.5% (משרד הבריאות, 2024). בדיקות פולשניות לאבחון טרום־לידתי כרוכות בסיכון לסיבוכים, והנחיות ISUOG מדגישות את חשיבות הייעוץ וההסכמה מדעת לפני ביצוען (Ghi et al., 2016).
האם הבדיקה ממומנת?
קיימים תנאי זכאות למימון ציבורי, ובהם גיל 32 ומעלה, וכן התוויות רפואיות מסוימות.
יש לעבור ייעוץ גנטי לפני ביצוע הבדיקה במסלול המימון הציבורי.
התבחין המשולש הוא בדיקת דם המשמשת להערכת הסיכון לתסמונת דאון ולמצבים נוספים בעובר.
הבדיקה כוללת שלושה מדדים:
AFP: חלבון עוברי המיוצר בעיקר בכבד העובר. רמתו בדם האם מסייעת בהערכת הסיכון למומים פתוחים בתעלת העצבים.
hCG: הורמון ההיריון, המיוצר בעיקר בשליה. רמתו משמשת כחלק מהערכת הסיכון להפרעות כרומוזומליות.
uE3: אסטריול בלתי מצומד, הורמון המיוצר במהלך ההיריון באמצעות תהליכים המערבים את העובר והשליה.
התבחין המשולש מבוצע בישראל בדרך כלל בשבועות 16-19, וניתן לבצעו עד סוף שבוע 20, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
אפשר לשלב את תוצאותיו עם תוצאות סקר השליש הראשון לקבלת הערכת סיכון משוקללת.
האם יש צורך בתבחין המשולש לאחר NIPT?
כאן חשוב לדייק.
הנחיות האיגוד האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה (American College of Obstetricians and Gynecologists [ACOG], 2026) מדגישות שאין לבצע במקביל כמה אסטרטגיות סקר שונות לאותה הפרעה כרומוזומלית ללא הצדקה רפואית. עם זאת, בדיקת AFP בשליש השני עדיין עשויה להיות רלוונטית להערכת הסיכון למומים פתוחים בתעלת העצבים, שאינם נבדקים באמצעות NIPT.
לכן יש להבחין בין בדיקת הסקר לתסמונת דאון לבין מטרות נוספות של בדיקות הדם בשליש השני, ולהתאים את המעקב לבדיקות שכבר בוצעו (ACOG, 2026; SMFM et al., 2025).
דיקור מי שפיר הוא בדיקה אבחנתית פולשנית שבמהלכה נלקחת דגימה ממי השפיר המקיפים את העובר.
באמצעות הדגימה ניתן לבצע בדיקות כרומוזומליות וגנטיות, ובהן CMA, ובמקרים המתאימים גם בדיקות ממוקדות למחלות תורשתיות.
בישראל הבדיקה מתבצעת בדרך כלל משבוע 16 ועד סוף שבוע 22, אם כי במצבים רפואיים מיוחדים ניתן לבצע אותה גם מאוחר יותר (משרד הבריאות, 2024).
למי מומלצת הבדיקה?
בישראל, משרד הבריאות ממליץ באופן גורף על מי שפיר לנשים מגיל 32 ומעלה, גם כאשר בדיקות הסקר תקינות.
בנוסף, הבדיקה מומלצת כאשר קיימים ממצאים חריגים באולטרסאונד, תוצאות סקר המצביעות על סיכון מוגבר או סיכון למחלה גנטית תורשתית.
מהם הסיכונים?
לפי משרד הבריאות בישראל, הסיכון להפלה הקשורה לדיקור מי שפיר מוערך בכ־0.1%–0.25%.
הערכת הסיכון צריכה להביא בחשבון את מאפייני ההיריון ואת נסיבות ביצוע הבדיקה (Ghi et al., 2016; משרד הבריאות, 2024).
האם הבדיקה ממומנת?
בישראל נשים מגיל 32 ומעלה במועד הכניסה להיריון זכאיות למימון ציבורי, בהתאם לתנאי משרד הבריאות.
נשים צעירות יותר עשויות להיות זכאיות למימון כאשר קיימת התוויה רפואית מתאימה.
הזכאות למימון אינה מחייבת את האישה לבצע את הבדיקה.
בדיקת צ'יפ גנטי, Chromosomal Microarray Analysis, היא בדיקה המאפשרת לזהות חסרים ותוספות של מקטעי DNA בכרומוזומים, לרבות שינויים קטנים שאינם מזוהים תמיד בבדיקה רגילה.
הבדיקה מבוצעת על דגימה המתקבלת מסיסי שליה או ממי שפיר.
לפי ACOG ו־SMFM, בדיקת CMA מומלצת במיוחד כאשר מתגלים מומים מבניים בעובר ונבחרת בדיקה אבחנתית פולשנית. ניתן לשקול אותה גם כאשר אין מומים מבניים (ACOG & SMFM, 2016).
משרד הבריאות בישראל מציין כי גם בהריונות שבהם בדיקות המעקב תקינות, עשויים להתגלות ממצאים חריגים בבדיקת CMA. לפי הנתונים המוצגים באתר המשרד, מדובר בכ־1 מכל 120 הריונות.
עם זאת, נתון זה אינו משקף בהכרח את הסיכון האישי בכל היריון, והוא תלוי בהגדרת הממצאים שנכללו במחקרים (משרד הבריאות, 2026).
האם CMA שוללת את כל המחלות הגנטיות?
לא.
לעיתים מתקבלים גם ממצאים שמשמעותם הקלינית אינה ברורה, המכונים Variants of Uncertain Significance או VUS.
לפיכך, יש חשיבות לייעוץ גנטי לפני הבדיקה ולאחר קבלת תוצאותיה (ACOG & SMFM, 2016).
תוצאה חריגה בבדיקת סקר אינה מהווה אבחנה של מחלה אצל העובר.
כאשר מתקבלת תוצאה המצביעה על סיכון מוגבר, יש לפנות לבירור אשר עשוי לכלול ייעוץ גנטי, בדיקות אולטרסאונד נוספות ובדיקה אבחנתית (סיסי שלייה או מי שפיר- תלוי בשבוע ההיריון).
במיוחד לאחר תוצאת NIPT חריגה, ההנחיות המקצועיות ממליצות לאשר את הממצא בבדיקה אבחנתית לפני קבלת החלטות רפואיות משמעותיות (SMFM et al., 2025).
כאשר שני בני הזוג נשאים לאותה מחלה רצסיבית, ניתן לבצע בדיקה אבחנתית המכוונת למחלה המסוימת.
אם הנשאות מתגלה לפני ההיריון, אפשר לפנות לצוות הרפואי המתאים ולבצע תכנון מקדים להיריון.
הבירור הגנטי מתחיל עוד לפני ההיריון, באמצעות סקר נשאות גנטי מורחב. לפני כל היריון נוסף מומלץ לברר אם נדרשת השלמת בדיקות או התאמה להמלצות חדשות.
במהלך ההיריון ניתן לבצע בדיקות סקר המעריכות את הסיכון להפרעות כרומוזומליות, ולצדן בדיקות אבחנתיות המאפשרות לזהות שינויים גנטיים מסוימים בעובר.
הספרות המקצועית מדגישה את חשיבות ההסבר לפני הבדיקות, את ההבחנה בין סקר לאבחון ואת זכות האישה לבחור אילו בדיקות לבצע (ACOG, 2026; SMFM et al., 2025).
בישראל קיימת המלצה גורפת לבדיקת מי שפיר מגיל 32, אך ההחלטה על ביצועה נתונה לבחירת האישה.
לא כל הבדיקות נדרשות לכל אישה, ואף בדיקה אינה שוללת את כל המחלות הגנטיות האפשריות. התאמת הבדיקות צריכה להיעשות בהתאם לממצאים, לרקע הרפואי ולהעדפות האישיות.
המידע בכתבה זו נועד להעניק מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי או גנטי אישי. תחום הבדיקות הגנטיות מתפתח ומתעדכן באופן תדיר, וייתכנו שינויים בהמלצות המקצועיות, בזמינות הבדיקות ובתנאי הזכאות למימון. המידע בכתבה נכון למועד עדכונה. לפני קבלת החלטות בנוגע לביצוע בדיקות גנטיות, מומלץ להתייעץ עם הצוות הרפואי המטפל או עם גורם מוסמך לייעוץ גנטי, ולוודא את ההנחיות והאפשרויות העדכניות בהתאם לנסיבות האישיות.
מקורות
אולי יעניין אותך גם:
הצטרפי לקבוצת הפייסבוק שלנו – "מילה של מיילדת":
מחפשת מיילדת? היכנסי למאגר שלנו ומצאי את הליווי והמקצועי והמדוייק עבורך:
קצת על ארגון המיילדות
ארגון המיילדות פועל לקידום מקצוע המיילדות וחופש הבחירה של נשים בלידה, תוך הרחבת סמכויות והכשרות מקצועיות למיילדות, חיזוק חופש התעסוקה ושיפור המענה המיילדותי לכלל נשות ישראל.
הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו ישירות למייל את כתובת מגזין "IMA.net":
.png?cache=1757492864724){kind=logo}
השירות ניתן ללא עלות
"הארגון"). האתר, שכתובתו [כתובת האתר] (להלן: "האתר"), משמש כפלטפורמה למידע, רישום לקורסים והכשרות מקצועיות, וכן לרכישת מוצרים המיועדים לקהל המיילדות והציבור הרחב.
השימוש באתר, לרבות הגלישה בו וביצוע רכישות של שירותים או מוצרים, כפוף לתנאי השימוש המפורטים להלן. תקנון זה מהווה הסכם מחייב בין המשתמשת לבין הארגון. גלישה באתר או ביצוע פעולת רכישה מהווים הסכמה מפורשת לתנאי התקנון.
מסמך זה מנוסח בלשון נקבה מטעמי נוחות ובהתאם לאופי פעילות הארגון, אך הוא פונה לכל המגדרים כאחד.
א. הגדרות כלליות ותנאי סף
1. בתקנון זה, למונחים הבאים תהיה המשמעות המפורטת לצדם:
2. השימוש באתר וביצוע עסקאות בו מותרים לבני 18 ומעלה בלבד. ככל שמבוצעת פעולה על ידי קטינה או מי שאינה כשירה משפטית, על האפוטרופוס החוקי לאשר את הפעולה מראש ובכתב מול הארגון טרם ביצועה, ובכפוף לאישור הארגון..
3. הארגון שומר לעצמו את הזכות לעדכן את תנאי התקנון מעת לעת, לפי שיקול דעתו הבלעדי וללא צורך במתן הודעה מוקדמת. הנוסח המחייב הוא זה המפורסם באתר בעת ביצוע הפעולה.
ב. תנאי זכאות והשתתפות בפעילויות הארגון
4. פעילויות הארגון מיועדות, ככלל, למיילדות המוכרות על ידי משרד הבריאות והרשומות כחברות בארגון המיילדות בישראל. ככל שההשתתפות בפעילות מותנית בחברות בארגון, על המשתתפת להיות חברה בארגון הן במועד ההרשמה והן לאורך כל תקופת הפעילות או הקורס שאליהם נרשמה.
5. למען הסר ספק, ההשתתפות בפעילויות האתר מוגדרת כהעשרה מקצועית בלבד. המשתמשת מצהירה כי ידוע לה שהשתתפות זו אינה מקנה הכרה לצורך גמול השתלמות.
6. הארגון רשאי, לפי שיקול דעתו, לפתוח את ההרשמה לפעילויות מסוימות גם עבור מיילדות שאינן חברות ארגון או עבור קהלים נוספים. במקרים אלו, הדבר יפורסם במפורש וייתכן כי ייקבע תמחור דיפרנציאלי (שונה) בין חברות ארגון לבין משתתפות אחרות.
ג. קניין רוחני וזכויות יוצרים בתכני הקורסים
7. כל זכויות הקניין הרוחני באתר, לרבות תכני הקורסים, המצגות, ההקלטות, סימני המסחר, העיצוב והמידע הטכנולוגי, שייכים בלעדית לארגון או לצדדים שלישיים שהעניקו לארגון רשות שימוש בהם.
8. הקלטת פעילויות, הרצאות או קורסים והעמדת ההקלטות לצפייה ייעשו בהתאם לאישור המרצים, המנחים ובעלי הזכויות הרלוונטיים. אין התחייבות לכך שכל פעילות תוקלט או שהקלטתה תועמד לרשות המשתתפות. במקרים שבהם לא ניתן אישור להקלטה או להפצתה, ההקלטה לא תפורסם ולא תהיה זמינה לצפייה.
9. ככל שניתן אישור להעמיד הקלטה לצפייה, משך זמינותה ייקבע בהתאם לאישור שניתן על ידי המרצים או בעלי הזכויות ובהתאם לשיקול דעת הארגון. במקרים מסוימים עשויה ההקלטה להיות זמינה לתקופה מוגבלת, ובמקרים אחרים היא עשויה להישאר זמינה ללא מועד סיום קבוע מראש. הארגון אינו מתחייב לתקופת זמינות מינימלית או קבועה של ההקלטות, אלא אם צוין אחרת במפורש לגבי פעילות מסוימת.
10. ההקלטות אינן מיועדות לפרסום פומבי והגישה אליהן ניתנת באמצעות קישור ייעודי. הקישור עשוי להיות נגיש לכל מי שמחזיקה בו, ולפיכך על המשתמשת להימנע מהעברתו לאחרות, אלא אם הארגון אישר זאת במפורש. זכות הצפייה והשימוש בתכנים היא אישית ומיועדת למי שקיבלה הרשאה מהארגון. חל איסור להעתיק, להקליט, להפיץ, לפרסם, להעלות לרשת, להציג בפומבי או להעביר לצד שלישי את תכני הקורס או ההקלטות, כולם או חלקם, ללא אישור מראש ובכתב מהארגון ומבעלי הזכויות הרלוונטיים.
11. הארגון רשאי להסיר הקלטה, לחסום גישה אליה או לשנות את אופן הגישה אליה בכל עת, בין היתר בהתאם לבקשת המרצה או בעל הזכויות, מגבלות רישוי, שיקולים מקצועיים, טכנולוגיים או אחרים.
12. במקרים שבהם הלימודים מתקיימים בשיתוף או במסגרת מוסדות אקדמיים חיצוניים, תכני הקורס וההקלטות עשויים להישמר במערכות האחסון של אותו מוסד, והגישה אליהם תהיה כפופה גם לתקנון ולמדיניות של המוסד הרלוונטי.
ד. מדיניות ביטולים והחזרים עבור קורסים והשתלמויות
13. רישום לפעילות מותנה בתשלום דמי רישום בסך 100 ש"ח, אשר מקוזזים משכר הלימוד הכולל. דמי הרישום לא יוחזרו במקרה של ביטול מצד המשתמשת, למעט במקרים בהם זכאית המשתמשת להחזר בהתאם להוראות הדין ולתנאי תקנון זה.
14. במקרים בהם עלות הפעילות כולה נמוכה מ-100 ש"ח, לא יינתן החזר כספי בגין ביטול ההשתתפות.
15. מדרג חיוב בגין ביטול השתתפות (בכפוף להוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981):
16. במידה והארגון יחליט על ביטול הפעילות משיקוליו, יוחזר למשתמשת שכר הלימוד ששולם על ידה בפועל. השבת התשלום כאמור תהווה את הסעד הבלעדי והמלא של המשתמשת במקרה זה, ולארגון לא תהיה כל אחריות לכל נזק, הוצאה או הפסד אחרים (לרבות הוצאות נסיעה, לינה או הפסד ימי עבודה).
ה. רכישת מוצרים פיזיים, אספקה ומשלוחים
17. רכישת מוצרים באתר תתבצע באמצעות הזנת פרטי המשתמשת, פרטי המשלוח ואמצעי תשלום תקף. השלמת העסקה מותנית באישור חברת האשראי ובזמינות המוצר במלאי.
18. הארגון שואף להבטיח כי המידע על המלאי יהיה מעודכן. עם זאת, במידה ומוצר שהוזמן אזל מהמלאי, הארגון יעדכן את המשתמשת וזו תוכל לבחור בין קבלת מוצר חלופי לבין ביטול העסקה והשבת מלוא התשלום.
19. אספקת המוצרים תתבצע לכתובת שהוזנה בעת ההזמנה, בתוך מועדי האספקה המפורטים בדף המוצר. הארגון אינו אחראי לעיכובים הנובעים מפעילות חברות השליחויות או מאירועי כוח עליון. במקרה שהמשלוח יוחזר עקב פרטים שגויים שהזינה המשתמשת או אי-איסוף המוצר במועד, תחויב המשתמשת בעלות דמי משלוח חוזרים..
20. דמי המשלוח יתווספו למחיר המוצרים ויפורטו בנפרד בתהליך הרכישה.
ו. מדיניות ביטול עסקאות והחזרת מוצרים פיזיים
21. ביטול עסקת רכישת מוצר פיזי ייעשה בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ותקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010.
22. המשתמשת רשאית לבטל את העסקה מיום עשייתה ועד 14 ימים מיום קבלת המוצר או מיום קבלת מסמך הגילוי (לפי המאוחר).
23. תנאי לביטול העסקה הוא השבת המוצר לארגון כאשר הוא באריזתו המקורית, לא נפגם ולא נעשה בו כל שימוש.
24. במקרה של ביטול שלא עקב פגם או אי-התאמה, ינוכו דמי ביטול בשיעור של 5% ממחיר המוצר או 100 ש"ח (לפי הנמוך מביניהם). עלויות המשלוח להחזרת המוצר יחולו על המשתמשת.
25. לא ניתן לבטל עסקה עבור מוצרים שיוצרו או הותאמו במיוחד עבור הצרכנית, לרבות מוצרים שבוצעה עליהם הדפסה, חריטה, מיתוג או התאמה אישית לפי הזמנה. עניין זה, מוצר שיוצר לפי מידות או דרישות ייחודיות שהוגדרו אישית על ידי המשתמשת בעת ההזמנה ייחשב כמוצר שיוצר או הותאם במיוחד. כמו כן, לא ניתן לבטל עסקה עבור מוצרים הניתנים להקלטה או לשכפול שאריזתם נפתחה, או עבור מוצרים פסידים (מתכלים), והכול בהתאם להוראות הדין.
ז. חובות המשתמשת ועדכון פרטים
26. המשתמשת מתחייבת לספק פרטים נכונים ומדויקים בעת ההרשמה והרכישה.
27. חלה על המשתמשת חובה לעדכן את משרד הארגון בכל שינוי בפרטי ההתקשרות האישיים שלה (טלפון, דואר אלקטרוני, כתובת) על מנת להבטיח קבלת עדכונים ושירות תקין.
ח. הגבלת אחריות, פרטיות וסמכות שיפוט
28. האתר והשירותים בו ניתנים לשימוש כמות שהם (AS IS). התכנים והמידע המופיעים באתר ובפעילויות ניתנים למטרות העשרה מקצועית בלבד ואינם מהווים ייעוץ רפואי, משפטי או חוות דעת מקצועית מחייבת, ואינם תחליף לשיקול דעתה המקצועי של המשתמשת. הארגון אינו נושא באחריות לכל נזק עקיף, תוצאתי או מיוחד שייגרם למשתמשת כתוצאה מהשימוש באתר או מהסתמכות על התכנים המופיעים בו, ובכל מקרה אחריותו הכוללת של הארגון תוגבל לסכום ששולם בפועל על ידי המשתמשת בגין הפעילות או המוצר הרלוונטיים.הארגון מחויב לשמירה על פרטיות המשתמשות. המידע שיימסר ישמש לצורך תפעול האתר, ביצוע הרכישות ושליחת עדכונים מקצועיים (בכפוף להסכמה לקבלת דיוור). המידע לא יועבר לצדדים שלישיים ללא הסכמה, למעט ספקים הנדרשים לצורך השלמת העסקה (כגון חברות סליקה ושליחויות).
29. על תקנון זה יחולו דיני מדינת ישראל בלבד. סמכות השיפוט הבלעדית בכל עניין הנובע מתקנון זה או מהשימוש באתר תהיה נתונה לבתי המשפט המוסמכים במחוז תל אביב או המרכז.
