ספר זה סוקר את נושא הסדרת ניהול הלידה בישראל, בדגש על סוגיית מימון הטיפול ביולדות מתקופת קום המדינה ועד היום. הספר "כריית נשים יולדות: כלכלת הלידה בישראל" יוצא להסביר איך, מתי ומדוע הגענו עד הלום.
במאה הקודמת, ברוב המדינות המתועשות, עברה הלידה מן המרחב הפרטי, הנשי ברוב המקרים, אל המרחב הציבורי, הגברי באופיו – אל בית החולים, שם התנהלה הלידה על-פי "המודל הרפואי," המתייחס אל כל לידה כפתולוגית באופייה, ולכן דורשת התערבות שגרתית.
על פני הדברים, המניע למעבר היה הדאגה לביטחונם ולבריאותם של יולדות וילודים. אולם בפועל, יתרונות המודל הרפואי לניהול הלידה וכן של מדיניות האשפוז של כלל היולדות, ללא אבחנה ביניהן, מעולם לא הוכחו. אמנם עם הזמן ירדו רמות התמותה בלידה גם בתוך בתי החולים, אבל לא הוכח הקשר בין הנתונים. כיום, מספר הולך וגדל של מחקרים מראים שעצם האשפוז גורר התערבויות רפואיות מיותרות ולעיתים מזיקות, במיוחד עבור האם.
בנסיבות אלה, נולדה התובנה שלא ניתן להסביר את ההעברה של הלידה לידי הממסד הרפואי אלא כנובע מן השאיפות המקצועיות והכלכליות של הרופאים. באשר לפרטי המאבק המקצועי, הוא התרחש בכל מדינה ומדינה בקצב אחר ובצורה אחרת, בהתאם לשוק האינטרסים ויחס הכוחות המקומיים.
בספר נסקרות כמאה שנה של משחקי אינטרסים סביב הטיפול ביולדות בישראל. במוקד הדיון עומדים החוקים וההסדרים שתרמו והובילו למדיקליזציה של הלידה במרחב המקומי, ובייחוד אותה הוראת חוק שנועדה להביא את כלל היולדות לאשפז את עצמן לצורך לידה.
