במהלך יציאת התינוק דרך נרתיק האישה יכולים להיווצר קרעים ספונטניים באזור הפרינאום (חיץ הנקבים). קרעים אלה מופיעים אצל 9 מתוך 10 נשים בלידה ראשונה. הקרעים מסווגים לדרגות חומרת שונות. כאשר הינם בדרגה נמוכה (1-2), הם לרוב אינם משפיעים על המשך חייה של האישה בטווח הארוך. עם זאת, קרעים בדרגות גבוהות יותר (3-4) הקרויים OASIS‏ (Obstetric Anal Sphincter Injuries), עלולים לפגוע בהמשך באיכות החיים של האישה ומהווים את אחד מהסיבוכים המורכבים ביולדת לאחר לידה. קרעים בדרגה 3-4 מופעים בשיעור של 2-6% בכלל הלידות הנרתיקיות, על פי הדיווחים במדינות מערביות, ובכ-0.2-0.6% מהלידות הנרתיקיות, על פי הדיווחים בישראל. הסיבות לפער נובע האופי הילודה בארץ ומהיארעות נמוכה, אך ככל הנראה גם מתת אבחון.

איזה סוגי קרעים בפרינאום ישנם?

הקרעים מסווגים לפי דרגות חומרה בסולם שבין 1 עד 4.

קרעים בפרינאום בדרגות 1-2 הם קרעים שאינם מערבים את הסוגר האנאלי (סוגר פי הטבעת), ואלו לרוב קרעים קלים ושיטחים (אם כי נדרש תהליך החלמה).

קרעים בפרינאום בדרגות 3 ו-4 הם קרעים המערבים את הסוגר האנאלי.

סיווג הקרעים המתקדמים

• 3a – קרע של עד 50% מהעובי של שרירי הסוגר החיצוני בפי הטבעת.
• 3b- קרע המערב יותר מ 50% מהעובי של שרירי הסוגר החיצוני בפי הטבעת.
• 3c- קרע המקיף את שני הסוגרים של פי הטבעת, גם החיצוני וגם הפנימי.

הסיבות והגורמים שיכולים להוביל לקרעים אלה

לידה ארוכה או ממושכת: לידות שנמשכות זמן רב עשויות להגביר את הלחץ על אזור התעלה.

לידה מהירה: בלידות חטופות האלסטיות והגמישות של אזור התעלה פחותה.

לידה מכשירנית: שימוש במלקחיים או ואקום יכול להוביל לקרעים בדרגות גבוהות יותר.

גודל התינוק : תינוקות גדולים מעל 4 ק"ג ,יכולים להגביר את הסיכון לקרעים מתקדמים.

מצבים רפואיים : בעיות בריאותיות מסוימות אצל האישה עשויות להשפיע על הסיכון לקרעים,

כגון מחלות קולגן

טיפול בקרעים בדרגות 3 ,4 לאחר הלידה כולל מספר שלבים

• תפרים: קרעים בדרגה 3 ולמעלה מצריכים בדרך כלל תפירה בחדר ניתוח. חשוב ביותר לקבל טיפול רפואי מקיף בקרע, על ידי תפירה בחדר ניתוח בתנאים סטריליים. התפירה מתבצעת על ידי רופא.ה אורוגניקולוג.ית או פרוקטולוג.ית.
• משככי כאבים: ניתן להמליץ טיפול לשיכוך כאב כמו איבופרופן או אקמול. חשוב לבצע ייעוץ רפואי לפני נטילת תרופות.
• תזונה נכונה: תזונה עשירה בסיבים יכולה לסייע במניעת בעיות מעיים ולמנוע עצירות וצואה קשה, דבר שחשוב במיוחד במקרים של תפרים באזור פי הטבעת.
• מרככי צואה: חשוב להמליץ על מרככי צואה כגון שמן פראפין, על מנת למנוע יציאות קשות ולהפחית את הלחץ על אזור התפירה של פי הטבעת.
• היגיינה: חשוב לשמור על אזור התפרים נקי ויבש כדי למנוע זיהום. להקפיד על שטיפות באזור התפרים מספר פעמים ביום ובכל פעם שאת מתפנה. ניתן להשתמש במים וסבון עדין בעת רחצה וחשוב להקפיד על ייבוש האזור.
• מנוחה: מנוחה חשובה להחלמה. כדאי להימנע מפעילויות מאומצות עד שהגוף מתאושש.
• מעקב רפואי: מומלץ לקבוע תור למרפאה אורוגניקולוגית 4-6 שבועות מהלידה ,כדי לוודא שההחלמה מתקדמת כראוי. בנוסף תפגשי את הצוות של המרפאה להמשך מעקב .
• פיזיותרפיה של רצפת אגן: מומלץ לקבוע תור לטיפול בפיזיותרפיה של רצפת האגן. טיפול זה יכול לסייע בשיקום רצפת האגן וחיזוק השרירים, לאחר ביקורת במרפאה.

לסיכום

קרעים בפרינאום הם תופעה שכיחה בלידות נרתיקיות, אך קרעים מתקדמים מופיעים רק באחוז קטן מאוד מהלידות. גורמי הסיכון כוללים לידה ארוכה או מהירה מדי, לידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים), משקל תינוק גדול ומצבים רפואיים מסוימים המעלים סיכוי לקרע מתקדם.

הטיפול בקרעים מתקדמים דורש גישה רב-תחומית הכוללת תפירה בחדר ניתוח, טיפול תרופתי לשיכוך כאבים, הקפדה על תזונה עשירה בסיבים, שימוש במרככי צואה והיגיינה קפדנית. חשוב במיוחד המעקב הרפואי במרפאה אורוגניקולוגית וטיפולי פיזיותרפיה של רצפת האגן להבטחת החלמה מיטבית.