מחקרים רבים הוכיחו כי חלב אם, החיוני לגדילה ולהתפתחות התינוק, עוזר להגן עליו מפני מחלות וזיהומים. בנוסף, ידוע שההנקה מגינה גם על האם מפני מחלות ומסייעת לחיזוק הקשר בין האם לתינוקה.
ועם כל זאת, לפעמים התנאים לא מאפשרים הנקה מיידית, ומה אז?
יש פיתרון – סחיטת קולוסטרום!
סחיטת חלב אם נועדה לימים הראשונים אחרי הלידה כאשר קיים קולסטרום בכמות מזערית בשד. לעומת זאת, שאיבת חלב מתאימה לתקופה בה יש חלב בשל, בדרך כלל החל מיומיים שלושה לאחר הלידה.
קולסטרום הוא החלב הראשוני שגופך מייצר והוא קיים החל משבוע 16 להריון.
חשיבות הקולוסטרום נובעת מהעובדה שחלב זה מכיל כמות גדולה של נוגדנים המצפה את רירית המעי בשכבת הגנה מפני זיהומים, והוא מותאם במיוחד לימיו הראשונים של התינוק.
מומלץ לסחוט קולוסטרום מוקדם ככל האפשר, אפילו תוך שעה מהלידה, בכדי להעניק לתינוקך מזון ראשוני ולהגדיל את סיכוייו לינוק.
מה מכיל הקולסטרום?
כדאי לדעת!
מרקם הקולסטרום סמיך, צבעו שקוף צהבהב וכמותו קטנה ביותר, אך מספקת את כל צרכי התינוק.
ביומיים הראשונים, בכל סחיטה ניתן לראות כמות קטנה של קולסטרום, ממש טיפות ספורות (נפח של 5-7 מ"ל בכל סחיטה – ככפית) בהמשך, הקולוסטרום מתחלף בחלב בשל. צבעו הופך ללבן, הוא דליל יותר והנפח עולה.
סחיטת הקולוסטרום נעשית בעזרת האצבעות "אצבע" ו"אגודל" הממוקמות האחת מעל העטרה והשנייה מתחתיה (ולא על הפטמה שכן אז לא ייצא קולוסטרום) ומגלגלים את האצבעות האחת כלפי השנייה בצורה שמדמה את היניקה של התינוק. סוחטים את הקולוסטרום למזרק עם פקק או לכפית. הסחיטה נמשכת מספר דקות עד לקבלת הכמות הנדרשת. הפעולה אינה נעימה אך לא כואבת.
תלוי בסיבה!
כאשר אין אפשרות להניק כלל, כדאי לסחוט בתדירות של 8-12 פעמים ביממה, כל שעתיים שלוש, בכדי לבסס ולתחזק את תפוקת החלב.
אם מדובר בסחיטה ראשונית עד לתחילת הנקה זה יכול להיות חד פעמי או כל שעתיים שלוש תלוי במצב הייחודי שלך ושל תינוקך.
פגים – גם כאלו שממש קרובים לשבוע 37.
ילוד שמאושפז בפגיה – גם אם אינו פג, אך זקוק להשגחה מיוחדת.
ילוד שחווה מצוקה בלידה ועבר במהירות להשגחה במחלקת ילודים.
לקראת ניתוח קיסרי מתוכנן או דחוף, כאשר יש סבירות גבוהה שתהיה הפרדה בין האם לילוד.
כאשר לא מתאפשרת הנקה בגלל טיפול דחוף לאם או לילוד, או קושי בחיבור של התינוק לאמא.
באמצעות משאבה.
קיימים סוגים שונים של משאבות:
משאבות לשימוש אישי חשמליות או ידניות.
משאבות שמתאימות לשימוש רב של נשים כמו שיש בבית חולים שמתאימות כשיש צורך בשאיבה "למרחקים ארוכים" ובכמויות רבות כמו תאומים או פגים.
לפני שאיבה מומלץ לעסות את השד ואז לבצע את השאיבה. 10-15 דקות מכל צד.
חשוב לציין – שהכמות שיוצאת בשאיבה אינה זהה לכמות שהתינוק יונק. היניקה של התינוק הרבה יותר יעילה, בדרך כלל, מאשר פעולת המשאבה.
לעיתים, כששואבים לצורך הגברת ייצור חלב – בשאיבות הראשונות לפחות בתחילת הפעולה לא בהכרח ייצא חלב – חשוב לדעת שעדיין יש השפעה על מנגנון הייצור והחלב יגיע בהמשך.
חשוב לשתות, לאכול ולנוח כאשר את נעזרת בשאיבות (בדיוק כמו בהנקה). כדי לסייע לייצור והפרשת החלב אפשר להיעזר בבגד של התינוק עם ריח שלו או תמונה – המראה, הריח והמחשבה על התינוק גורמים להפרשת אוקסיטוצין שאחראי על רפלקס שחרור החלב וחומרים מרגיעים נוספים שתורמים לתהליך.
תדירות השאיבות היא בהתאם למטרה. אפשר לשלב הנקה ושאיבה. במידה והתינוק אינו יונק כלל, מומלץ לשאוב לפחות 8 פעמים ביממה על מנת להשיג, ובהמשך גם לשמר, תפוקת חלב מספקת.
שאיבה יכולה להשתלב, בכל שלב, בהנקה- גם כשהתינוק מעט גדל ואת רוצה לצאת מהבית בלעדיו וגם כשאת חוזרת לעבודה.
אם יש לך עוד שאלות על סחיטת חלב לאחר הלידה או שאיבה, את מוזמנת לשאול בקהילת היולדות שלנו בפייסבוק – מילה של מיילדת.
אולי יעניין אותך גם:
הצטרפי לקבוצת הפייסבוק שלנו – "מילה של מיילדת":
מחפשת מיילדת? היכנסי למאגר שלנו ומצאי את הליווי והמקצועי והמדוייק עבורך:
קצת על ארגון המיילדות
ארגון המיילדות פועל לקידום מקצוע המיילדות וחופש הבחירה של נשים בלידה, תוך הרחבת סמכויות והכשרות מקצועיות למיילדות, חיזוק חופש התעסוקה ושיפור המענה המיילדותי לכלל נשות ישראל.
הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו ישירות למייל את כתובת מגזין "IMA.net":
כל הזכויות שמורות לארגון המיילדות בישראל אין להעתיק או לשכפל טקסטים ותמונות מאתר זה
כל הנכתב באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מוסמך בתחום הריון לידה והנקה
.png?cache=1757492864724){kind=logo}
