במהלך ההיריון אנחנו עוברות לא מעט בדיקות אולטרסאונד: שקיפות עורפית, סקירת מערכות מוקדמת, סקירת מערכות מאוחרת, הערכת גדילה ולעיתים גם סקירת מערכות בשליש השלישי. קל ללכת לאיבוד בין כל השמות ולתהות: אם כבר בדקו את העובר והכול היה תקין, למה צריך לבדוק שוב?
התשובה טמונה בהתפתחות העובר. העובר גדל ומשתנה לאורך ההיריון ולכן בדיקת אולטרסאונד אחת אינה מספקת בהכרח את אותו המידע שניתן לקבל בשבועות יותר מתקדמים בהיריון. כל סקירת מערכות מתבצעת בנקודת זמן אחרת ומאפשרת להעריך את מערכות העובר בהתאם לשלב ההתפתחות שבו הוא נמצא (משרד הבריאות, 2026).

לפני הכול: מהי סקירת מערכות?

סקירת מערכות היא בדיקת אולטרסאונד שמטרתה לסקור את המבנה האנטומי של העובר ואת מערכות גופו, להעריך את התפתחותן בהתאם לגיל ההיריון ולאתר מומים או חריגות מבניות (משרד הבריאות, 2026 ; Salomon et al., 2022).

חשוב לזכור שלכל בדיקת אולטרסאונד יש מגבלות. גם כאשר סקירת המערכות תקינה, אין באפשרותה לאבחן או לשלול את כל המומים והמצבים הפתולוגיים האפשריים בעובר ולכן תוצאה תקינה אינה מהווה ערובה מוחלטת לבריאות העובר (משרד הבריאות, 2026).

סקירת מערכות מוקדמת: ההיכרות הראשונה עם האנטומיה של העובר

מתי? משבוע 12 ועד סוף שבוע 16.

כבר במהלך השבועות הראשונים של ההיריון נוצרות רוב מערכות הגוף של העובר. סקירת המערכות המוקדמת מאפשרת לבחון את המבנה האנטומי של העובר ואת שלמותן של מערכות הגוף השונות בהתאם לשלב ההתפתחות שבו הוא נמצא (משרד הבריאות, 2026).

אחת המטרות המרכזיות של הסקירה היא לזהות מומים מבניים כבר בשלב מוקדם של ההיריון. בנוסף, ממצאים מסוימים המתגלים בסקירה יכולים להעלות חשד לקיומה של תסמונת גנטית. חשוב להדגיש כי סקירת המערכות עצמה אינה בדיקה גנטית ואינה מאבחנת תסמונות גנטיות. כאשר מתגלה ממצא מחשיד, ניתן להפנות את האישה לייעוץ גנטי ולשקול המשך בירור בהתאם לממצא. יתר על כן, בבדיקה גם נבדקת השליה ומיקומה (משרד הבריאות, 2026).

ואם הסקירה המוקדמת תקינה, למה צריך סקירה נוספת?

משום שהעובר עדיין נמצא בתהליך התפתחות. ישנם איברים שבשלב זה עדיין לא התפתחו במלואם ולכן לא ניתן להעריך אותם באופן מלא. משרד הבריאות מציין במפורש שיש איברים שניתן לבדוק רק בסקירה המאוחרת (משרד הבריאות, 2026).

לכן סקירת מערכות מוקדמת תקינה אינה מחליפה את סקירת המערכות המאוחרת.

סקירת מערכות מאוחרת: כשהעובר כבר מפותח יותר

מתי? משבוע 20 ועד סוף שבוע 24. המועד המומלץ על ידי משרד הבריאות הוא משבוע 20 ועד סוף שבוע 23.

סקירת המערכות המאוחרת מתבצעת בשליש השני של ההיריון ומטרתה לאתר מומים או חריגות במבנה העובר (משרד הבריאות, 2026). הנחיות ה The International-Society of Ultrasound in Obstetrics and Gynecology מתייחסות לסריקת אמצע ההיריון כבדיקה שגרתית חשובה להערכת האנטומיה העוברית (Salomon et al., 2022).

במהלך הסקירה עוברים באופן שיטתי על איברי העובר ומעריכים את המבנים שניתן להדגים. מבוצעות מדידות של העובר, כגון מדידות של הראש, הבטן ועצם הירך, המסייעות להעריך את גודלו וגדילתו בהתאם לשבוע ההיריון. בנוסף, נבדקים גם פני העובר, מבנה הלב והגפיים, וכן מיקום השליה וכמות מי השפיר. בנוסף מבוצעת הערכת משקל של העובר (משרד הבריאות, 2026; Salomon et al., 2022).

אז… האם אפשר לוותר על סקירת מערכות מוקדמת?

שתי הסקירות אינן פשוט אותה בדיקה שחוזרת על עצמה, לכן, לא מומלץ לוותר על סקירת מערכות מוקדמת.

בסקירה המוקדמת ישנם איברים שעדיין אינם מפותחים במלואם, ולכן חלק מההערכה האנטומית מתאפשרת רק בהמשך ההיריון (משרד הבריאות, 2026).

אפשר לחשוב על כל סקירה כעל נקודת צילום אחרת במהלך ההתפתחות של העובר. הסקירה המוקדמת מאפשרת הערכה בשלב מוקדם, ואילו בסקירה המאוחרת ניתן לבחון את העובר לאחר שבועות נוספים של גדילה והתפתחות.

לכן גם לאחר סקירה מוקדמת תקינה יש חשיבות לביצוע הסקירה המאוחרת.

סקירת מערכות בשליש השלישי

מתי? משבוע 30 ועד שבוע 32 (לעיתים ניתן לבצע את הבדיקה גם עד שבוע 34).

גם בשליש השלישי העובר ממשיך לגדול ולהתפתח. בסקירה השלישית מתבצעת סריקה נוספת של איברי ומערכות העובר, כאשר בשלב זה מושם דגש גם על ההתפתחות והצמיחה העוברית (משרד הבריאות, 2026).

בסקירה נבדקים האיברים וגודלם, עם דגש על המוח, השלד, הלב, הכליות, מערכת העיכול ומערכת השתן. בנוסף נבדקים מיקום ותפקוד השליה, כמות מי השפיר, גודל העובר ומבוצעת הערכת משקל (משרד הבריאות, 2026).

אם שתי הסקירות הקודמות היו תקינות, מה יכול להתגלות בשליש השלישי?

ישנם ממצאים שעשויים להתגלות רק בשלב מתקדם יותר של ההיריון. משרד הבריאות מציין כדוגמאות הרחבה של חדרי המוח, הפרעות מסוימות בהתפתחות השלד, ריבוי מי שפיר ובעיות בשליה (משרד הבריאות, 2026).

כאשר מתגלה ממצא חריג בשלב זה, לעיתים ניתן להמשיך בירור או טיפול עוד במהלך ההיריון. במקרים מסוימים המידע מאפשר לצוות המטפל לתכנן את המשך ההיריון, את מועד ומקום הלידה ולהיערך לטיפול ביילוד לאחר הלידה (משרד הבריאות, 2026; Khalil et al., 2024).

אז למה לא פשוט לחכות לסקירה השלישית?

משום שמטרת האולטרסאונד בשליש השלישי אינה להחליף את ההערכה האנטומית המתבצעת בשליש השני. בדיקות האולטרסאונד בשלבים השונים של ההיריון מספקות מידע בהתאם לגיל ההיריון ולשלב ההתפתחות של העובר (Khalil et al., 2024; Salomon et al., 2022).

לכן הסקירה השלישית אינה תחליף לסקירה המאוחר, אלא מאפשרת הערכה נוספת בשלב מתקדם יותר של ההיריון.

סקירת מערכות שלישית והערכת גדילה: האם זה אותו הדבר?

בהערכת גדילה המטרה המרכזית היא להעריך את גודל העובר ואת גדילתו באמצעות מדידות ביומטריות. בבדיקת אולטרסאונד בשליש השלישי ניתן להעריך גם את מצג העובר, מיקום השליה וכמות מי השפיר (Khalil et al., 2024).

בסקירת מערכות שלישית מתבצעת בנוסף סריקה של איברי ומערכות העובר, עם דגש על איברים וממצאים שניתן להעריך בשלב מתקדם זה של ההיריון (משרד הבריאות, 2026).

לכן בדיקת אולטרסאונד שבה בוצעה הערכת משקל אינה בהכרח זהה לסקירת מערכות שלישית.

ומה אם נמצא משהו בסקירה?

ממצא בסקירת מערכות אינו אומר בהכרח שקיימת בעיה משמעותית. המשמעות תלויה בסוג הממצא, בשבוע ההיריון, בממצאים נוספים ובמצב הקליני.

בהתאם לממצא, ניתן להפנות לבדיקת אולטרסאונד נוספת או מכוונת, לייעוץ גנטי או לבדיקות נוספות בהתאם לצורך. משרד הבריאות מציין, לדוגמה, כי ממצאים בסקירה המוקדמת המעלים חשד לתסמונת גנטית עשויים להוביל להפניה לייעוץ גנטי ולשקילת ביצוע בדיקת מי שפיר (משרד הבריאות, 2026).

סקירה תקינה היא בהחלט בשורה מרגיעה, אבל חשוב להבין גם את מגבלות הבדיקה: אין סקירת מערכות שיכולה לאבחן או לשלול את כל המומים והמצבים הפתולוגיים האפשריים בעובר, ותוצאה תקינה אינה ערובה מוחלטת לבריאותו (משרד הבריאות, 2026).

המטרה של הסקירות היא לקבל כמה שיותר מידע על המבנה, הגדילה וההתפתחות של העובר בנקודות זמן שונות לאורך ההיריון.

מקורות

International Society of Ultrasound in Obstetrics and Gynecology, Bilardo, C. M., Chaoui, R., Hyett, J. A., Kagan, K. O., Karim, J. N., Papageorghiou, A. T., Poon, L. C., Salomon, L. J., Syngelaki, A., & Nicolaides, K. H. (2023). ISUOG Practice Guidelines (updated): Performance of 11–14-week ultrasound scan. Ultrasound in Obstetrics & Gynecology, 61(1), 127–143. https://doi.org/10.1002/uog.26106

Khalil, A., Sotiriadis, A., D'Antonio, F., Da Silva Costa, F., Odibo, A., Prefumo, F., Papageorghiou, A. T., & Salomon, L. J. (2024). ISUOG Practice Guidelines: Performance of third-trimester obstetric ultrasound scan. Ultrasound in Obstetrics & Gynecology, 63(1), 131–147. https://doi.org/10.1002/uog.27538

Salomon, L. J., Alfirevic, Z., Berghella, V., Bilardo, C. M., Chalouhi, G. E., Da Silva Costa, F., Hernandez-Andrade, E., Malinger, G., Munoz, H., Paladini, D., Prefumo, F., Sotiriadis, A., Toi, A., & Lee, W. (2022). ISUOG Practice Guidelines (updated): Performance of the routine mid-trimester fetal ultrasound scan. Ultrasound in Obstetrics & Gynecology, 59(6), 840–856. https://doi.org/10.1002/uog.24888

משרד הבריאות. (2026), 29 ביוני. סקירת מערכות. הורות והורים. https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/