כשחושבים על מיילדת, רוב הציבור מדמיין את חדר הלידה: הרגעים העוצמתיים שלפני הלידה, הידיים שמקבלות את התינוק או התינוקת לעולם והמפגש הראשון והמרגש עם ההורים.
זו אכן ליבת המקצוע שלנו. אבל מיילדות היא הרבה יותר מחדר לידה.
ארגון המיילדות בישראל הוא הארגון המקצועי של המיילדות ופועל לקידום וחיזוק המקצוע, להרחבת תחומי העיסוק והסמכויות של המיילדות, לפתיחת אפיקי תעסוקה נוספים ולהבטחת עבודה מקצועית ובטוחה. המאבק הזה אינו נוגע רק למעמדן של המיילדות. הוא קשור באופן ישיר לאופן שבו נשים בישראל מקבלות טיפול לאורך ההריון, הלידה וראשית ההורות.
רבות בציבור עדיין אינן יודעות שמיילדות מוסמכות להעניק טיפול לנשים לאורך רצף ההריון- החל משלביו המוקדמים, דרך הלידה ועד התקופה שלאחריה.
לצד ההכשרה המיילדותית, מיילדות רבות מחזיקות בהכשרות ובהסמכות נוספות ומעניקות, בין היתר, טיפול רגשי, ייעוץ הנקה, טיפולי מגע, פעילות גופנית מותאמת, התאמת דיאפרגמות ושירותים נוספים.
אם תשאלו מיילדת מהו החלום המקצועי שלה, פעמים רבות התשובה תהיה פשוטה: ללוות אישה על פני כל רצף ההריון והלידה.
לא לפגוש אותה לראשונה כשהיא כבר בעיצומה של לידה, אלא להכיר אותה עוד בהריון; לדעת מה חשוב לה, ממה היא חוששת, מה עבר עליה בדרך ומה היא מבקשת לעצמה. להיות לצידה בלידה ולאפשר המשכיות גם בתקופה שאחריה.
הסיבה היא שהריון ולידה אינם אירוע פיזי בלבד. זו חוויה משמעותית ומעצבת חיים, שבה גוף ונפש שלובים זה בזה. ההבנה הזאת נמצאת בבסיס הטיפול המיילדותי.
מכאן נובע קשר שאי אפשר לנתק: קידום העצמאות המקצועית של המיילדות הוא גם קידום הטיפול בנשים.
ככל שנאפשר למיילדות לעבוד באופן עצמאי יותר, הוליסטי יותר ובטוח יותר, בהתאם להכשרתן ולסמכויותיהן, כך נוכל להרחיב את אפשרויות הטיפול והבחירה שעומדות בפני נשים.
לפני מספר חודשים יצא ארגון המיילדות למהלך שמטרתו לתקן לקונה במצב הקיים ולקדם השתתפות ציבורית במימון לידות חוץ־אשפוזיות.
באופן טבעי, רבים מקשרים את המהלך מיד לקידום לידות בית. יש בכך אמת- אבל זו רק חלק מהתמונה.
המטרה הרחבה יותר היא לפתוח מחדש את השאלה כיצד מדינת ישראל מממנת לידה ומה עומד במרכז המימון הציבורי- המוסד שבו מתרחשת הלידה, או האישה והשירות המקצועי שהיא זקוקה לו. ובשאלה רחבה יותר- כיצד ניתן לאפשר לנשים רצף טיפולי מיילדותי גם כאשר הן בוחרות במסלולי לידה שונים.
מסיבות היסטוריות, מועבר לבתי החולים תשלום ציבורי עבור לידה, תשלום שמתעדכן אחת לחצי שנה ומטרתו לאפשר רפואה ציבורית. הבעיה מתחילה כאשר בודקים עבור מה התשלום? נכון ל 1.1.2024 שווי הלידה שלך הינו 18,350 ש"ח- ללא קשר ישיר למשך הלידה או למכלול השירותים הספציפיים שקיבלת. ואיפה הבעיה? כאשר אין הלימה בין השירות לתשלום והתוצאה היא שנשים רבות מוצאות את עצמן משלמות מכיסן עבור שירותים משלימים שהן מרגישות שחסרים להן: ליווי פרטי על ידי מיילדת, הכנה ללידה, תמיכה רגשית, עיבוד חוויית לידה, תמיכה וייעוץ בהנקה, שירותי דולה ועוד.
חשוב לומר: בבתי החולים בישראל פועלים צוותים מצוינים, מסורים ומקצועיים, שעושים את המרב בתוך מערכת עמוסה ומורכבת. המאבק שלנו אינו נגד בתי החולים או נגד הצוותים שבהם, אלא קידום השירות והיכולת של הצוותים לתת את מה שהוסמכו והוכשרו לתת ובעיקר את מה שכל אנשי הבריאות שואפים לתת.
אם כך, השאלה המתבקשת היא: האם המודל הציבורי הקיים באמת נותן לכל אישה את השירות שהיא זקוקה לו?
אם שירותים משמעותיים סביב הריון ולידה נרכשים שוב ושוב באופן פרטי, ראוי לבחון מדוע הם אינם נגישים באופן מספק במסגרת הציבורית.
אנחנו לא מתעלמות מהאפשרות שתיקון כזה יביא לעלייה מסוימת במספר הנשים שיבחרו באלטרנטיבה של לידה חוץ־אשפוזית. למעשה, סביר להניח שזה אכן יקרה במידה מסוימת.
אבל חשוב להבין מי הן הנשים שעליהן אנחנו מדברות.
חלק משמעותי מהנשים שמעוניינות בלידה מחוץ לבית החולים בוחרות בדרך הזו גם במציאות הנוכחית. אלא שהיום הבחירה שלהן כרוכה בעלות פרטית משמעותית. במקרים מסוימים, שיקולים כלכליים עלולים להביא נשים שכבר החליטו ללדת מחוץ לבית החולים לוותר דווקא על הדבר שאסור שיהפוך למותרות: ליווי מקצועי של מיילדת מוסמכת.
מבחינתנו, זו בדיוק אחת הסיבות לכך שהמצב הנוכחי דורש תיקון.
אם אישה ממילא בוחרת ללדת מחוץ לבית החולים, האינטרס הציבורי, ובטח האינטרס הרפואי, צריך להיות שהיא תעשה זאת במסגרת מקצועית, מוסדרת ובטוחה ככל האפשר ולא שהיכולת הכלכלית שלה תקבע אם תהיה לצידה אשת מקצוע. הנגשת ליווי מיילדותי מקצועי לנשים שבוחרות בלידה חוץ־אשפוזית היא לכן לא רק סוגיה של חופש בחירה- היא גם סוגיה של בטיחות האישה והיילוד.
ויש כאן נקודה נוספת, חשובה לא פחות.
אנחנו מאמינות שמערכת הבריאות יודעת להתאים את עצמה לביקושים, לצרכים ולבחירות של הציבור. אם בתי החולים ומקבלי ההחלטות יראו שיש רצון הולך וגדל מצד נשים למודלים אחרים של לידה ולליווי אישי ורציף יותר, יהיה בכך מסר ברור לגבי השירות שנשים מבקשות לקבל.
המטרה איננה להעביר נשים מבתי החולים אל מחוץ להם. המטרה היא לגרום למערכת כולה להשתפר.
אם יותר נשים יביעו באמצעות הבחירות שלהן רצון ברצף טיפולי, בליווי מיילדותי אישי, בסביבה מותאמת יותר ובתחושת שליטה ובחירה גדולה יותר, גם המערכת האשפוזית תידרש לתת לכך מענה.
וכפי שמערכות יודעות לעשות כאשר הביקוש משתנה, גם כאן ניתן יהיה לנתב משאבים, לפתח מודלים חדשים ולשפר את השירותים בתוך בתי החולים עצמם: לחזק מודלים של ליווי רציף, להרחיב אפשרויות בחירה ולייצר תנאים המאפשרים למיילדות לתת לנשים את הטיפול המקצועי והאישי שהן מבקשות.
במובן הזה, קידום האפשרות ללידה חוץ־אשפוזית אינו עומד בניגוד לחיזוק הרפואה הציבורית בבתי החולים. הוא יכול להיות מנוף לשיפור שלה.
הדיון בלידות חוץ־אשפוזיות מאפשר להציף עיקרון רחב הרבה יותר: הכסף הציבורי שמושקע בלידה צריך לאפשר מגוון מענים בטוחים ומקצועיים, ולא להיות תלוי רק במקום שבו האישה בוחרת ללדת.
אישה שבוחרת ללדת מחוץ לבית החולים, כאשר היא מתאימה לכך מבחינה רפואית ומלווה על ידי מיילדת מוסמכת בהתאם לכללי הבטיחות, אינה מוותרת על הצורך בטיפול מקצועי. להפך. היא פשוט בוחרת מודל אחר של טיפול, שמאוד מקובל בעולם והוכח כבטוח ומיטב עם האישה והילוד.
וכאן נמצאת הלקונה שאנחנו מבקשות לתקן: מדוע בחירה במקום לידה מסוים מזכה במימון ציבורי משמעותי, ואילו בחירה אחרת- בטוחה, מוסדרת ומלווה מקצועית- משאירה את האישה לשאת בעלויות בעצמה?
זו אינה רק שאלה של לידות בית. זו שאלה של שוויון, נגישות, בחירה, בטיחות ורפואה ציבורית.
כבר ראינו בישראל ששינויים רגולטוריים אינם מתרחשים תמיד רק בעקבות החלטה שמגיעה "מלמעלה". לעיתים שינוי מתחיל דווקא כאשר אנשי ונשות מקצוע, יחד עם הציבור, מצביעים על עיוות במערכת ודורשים לתקן אותו.
זה בדיוק המקום שבו נמצא המאבק שלנו.
היעד שלנו הוא מציאות שבה אישה תוכל לקבל ליווי מיילדותי רציף, מקצועי ונגיש בלי שהאפשרות הזו תהיה שמורה רק למי שיכולה לשלם עבורה באופן פרטי, ובלי שהמקום שבו בחרה ללדת יהיה הגורם היחיד שקובע כיצד ינותב המימון הציבורי.
אנחנו רוצות שמיילדות יוכלו לממש את מלוא יכולותיהן המקצועיות. אנחנו רוצות שהמערכת תכיר במיילדת כאשת מקצוע שמלווה אישה לאורך רצף ההריון, הלידה וראשית ההורות ולא רק כאשת הצוות שפוגשים בחדר הלידה.
ובעיקר, אנחנו רוצות שהאישה תהיה במרכז.
כי בסופו של דבר, המאבק על עצמאות מיילדותית, המאבק על רפואה ציבורית טובה יותר והמאבק על זכותן של נשים לקבל טיפול רציף, אישי, מקצועי ובטוח הם אותו מאבק.
אולי יעניין אותך גם:
הצטרפי לקבוצת הפייסבוק שלנו – "מילה של מיילדת":
מחפשת מיילדת? היכנסי למאגר שלנו ומצאי את הליווי והמקצועי והמדוייק עבורך:
קצת על ארגון המיילדות
ארגון המיילדות פועל לקידום מקצוע המיילדות וחופש הבחירה של נשים בלידה, תוך הרחבת סמכויות והכשרות מקצועיות למיילדות, חיזוק חופש התעסוקה ושיפור המענה המיילדותי לכלל נשות ישראל.
הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו ישירות למייל את כתובת מגזין "IMA.net":
.png?cache=1757492864724){kind=logo}
השירות ניתן ללא עלות
