The post כל מה שרצית לדעת על מולטי ויטמין לנשים בהריון appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>משרד הבריאות ממליץ על תיסוף של 4 רכיבי תזונה סביב ההריון והלידה:
חומצה פולית – במינון של 400 מק"ג ליום (פרט למקרים בהם צריך מינון גבוה יותר, בין היתר נשים עם BMI 30 ומעלה) לפחות חודש לפני ההריון ובמהלכו
יוד – במינון של 150-250 מק"ג ליום לפחות חודש לפני ההריון, לכל אורך ההריון וההנקה
ויטמין D – במינון של 200-400 IU ליום במהלך ההריון וההנקה
ברזל – במינון של 30 מ"ג ליום מתחילת השליש השני ועד 6 שבועות לאחר הלידה
נשים לא צורכות מספיק מרוב הוויטמינים והמינרלים דרך התזונה שלהן
בסקר התזונה השני של ישראל (מב"ת 2) שפורסם לפני כשנתיים ובוצע בין השנים 2014-2016 בדקו, בין היתר, את צריכת רכיבי התזונה של נשים בגיל הפוריות בישראל.
ממצאי הסקר העלו שנשים לא צורכות מספיק מרוב הוויטמינים והמינרלים דרך התזונה שלהן. למשל, ברזל הן צורכות רק מחצית מהכמות המומלצת ליום, ויטמין D – כרבע מהרמות, סידן – קצת יותר מחצי ועוד.
כך שנטילה של מולטי ויטמין לנשים הרות יכולה להיות מצד אחד פתרון לצריכת כל הרכיבים שמשרד הבריאות ממליץ עליהם ומצד שני גם מעין "רשת בטחון" שמשלימה את התזונה.
עם זאת, כדאי לדעת שהמינונים של הוויטמינים והמינרלים בתכשיר מיועדים להשלמה ותחזוקה ולא למילוי חוסרים.
למשל, אישה שהפריטין שלה מתחת ל- 30 מק"ג לליטר, צריכה ברזל במינון של 80-100 מ"ג ליום. בתכשירי המולטי ויטמין כמות הברזל נעה בין 20 ל-36 מ"ג בלבד.
או אישה שיש לה מחסור בוויטמין D, זקוקה למינון שהוא לרוב בין 1000 ל-2000 IU, תלוי בדרגת המחסור. בתכשירי המולטי ויטמין, כמות ויטמין D נעה בין 250 ל-400 IU וכך גם במקרה של ויטמין B12 ועוד.
לכן כדאי ליטול מולטי ויטמין, אך במקביל גם לבצע בדיקות דם כדי לוודא אם דרושה השלמה במינון גבוה יותר מתוספים שניטלים בנפרד.
בדיקות הדם שכדאי לבצע, פרט לספירת דם, כימיה כללית וגלוקוז בצום:
פריטין – מאגרי הברזל
ויטמין D
ויטמין B12
מי זקוקה לייעוץ תזונתי בהריון ולפניו?
כל אישה היא עולם ומלואו, לכל אישה יש את ההיסטוריה שלה ואת הרקע שלה. לכן כל אישה תפיק תועלת עצומה מייעוץ אצל דיאטנית כבר לפני ההריון וכמובן במהלכו.
יש נשים שזקוקות במיוחד לייעוץ ולליווי כזה: אם את צמחונית או טבעונית, אם את נמנעת ממוצרי חלב מסיבה אחרת, אם את נמנעת מקבוצות שלמות של מזונות מכל סיבה שהיא, אם יש לך צליאק, אם יש לך מחלת מעי דלקתית כמו קרוהן או קוליטיס, אם את עם תת משקל או עם השמנה, אם יש לך תסמונת השחלות הפוליציסטיות, אנדומטריוזיס, אדנומיוזיס, תת פעילות של בלוטת התריס, טרום סוכרת או סוכרת (סוג 1 או סוג 2). גם נשים שעברו ניתוח בריאטרי, נשים עם הפרעות אכילה או נשים שהיתה להן סוכרת הריון בהריון קודם, זקוקות לליווי דיאטנית כבר משלב תכנון ההריון.
אם את לקראת הריון (או מכירה מישהי שמתכננת להרות), מזמינה אותך לספר הדיגיטלי (ואודיו!) החדש שלי "הכנה בתזונה לקראת הריון"
בהצלחה רבה!
טובה קראוזה, דיאטנית כותבת ומרצה לנשים בהריון ואחרי לידה.
טיפ מאיתנו:
בנוסף לכתבה המקצועית שטובה קראוזה כתבה עבורנו, אנחנו ממליצות לכל אישה שמכירה את עצמה ויודעת שיש פער בין מה שכדאי לאכול למה שאוכלת בפועל, לקבוע פגישה עם דיאטנית.כל אשה יכולה רק להרוויח מכך!
לנשים שמתכננות הריון או בהריון מומלץ לפנות לדיאטנית המתמחה בהריון ולידה. השירות קיים במסגר קופות החולים.
קהילת הפייסבוק של הריוניות ולאחר לידה מחכה לך
#מיהמיילדתשלך? הוא הסלוגן שלנו, של ארגון המיילדות, וחלק ממנו קורה גם בקהילת הפייסבוק שהקמנו עבורך, ההריונית והיולדת. האם לרך הנולד.
מיילדות מוסמכות מחכות לענות על שאלותייך ולקרא את השיתופים שלכן בכל הקשור להריון, לידה ומה שביניהם.
מוזמנת להצטרף אלינו לשיח בלינק. את לא לבד
The post כל מה שרצית לדעת על מולטי ויטמין לנשים בהריון appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>The post כמה עובדות על מעקב תנועות עובר בהיריון appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>זז או לא זז? זז רגיל? יותר מידי? פחות מידי? אלו שאלות שחוזרות על עצמן במהלך ההיריון.
כמעט כל אחת חווה את רגעי הספק הללו לגבי תחושת תנועות עובר.
בואו ננסה לעשות סדר:
תנועות עובר הן תחושה סובייקטיבית שמאפשרת לך לדעת איך העובר מרגיש. תנועות מלמדות אותנו שהעובר מרגיש טוב.
בהריון ראשון, בד"כ, מתחילים להרגיש תנועות סביב שבוע 20-22 (ואפילו יותר מאוחר כאשר השליה קדמית) ובהריונות חוזרים מוקדם יותר.
חשוב שתשימי לב לדפוס הרגיל של התנועות. מתי הוא ער? עד כמה הוא פעיל? מתי הוא נוהג לישון?
אם את בהיריון בסיכון גבוה התייעצי עם הרופא/ה המטפל/ת לגבי הצורך במעקב יומיומי אחר תנועות עובר.
מה משפיע על תנועתיות העובר?
גיל ההיריון וגודל העובר – סביב שבוע 27-28 מערכת העצבים של העובר מבשילה ותוכלי להבחין בדפוס קבוע של תנועה ומנוחה. כמו כן, ככל שהעובר גדל כך משתנה אופי התנועות ולקראת סוף ההיריון, כשהמקום נעשה צפוף, התנועות תהיינה פחות גדולות ואולי תחשבי שאת מרגישה פחות.
השעה ביום – לעובר יש מחזורי שינה וערות במהלך היממה ולכן בשעות מסוימות תרגישי הרבה תנועות, בעוד שבזמנים אחרים תרגישי פחות. לכל עובר הדפוס האופייני לו. אולי שמת לב שבלילה כשאת במנוחה… העובר דווקא יותר פעיל? הוא מכין אותך לשלב הבא…
רעש סביבתי יכול להשפיע על תנועות העובר – מוסיקה חזקה וקצבית לעומת סביבה שקטה יותר.
המזון שאת אוכלת – האם הבחנת שאחרי ארוחה העובר זז יותר? או אולי אחרי משהו מתוק?
התנוחה שלך והפעילות שאת עושה – יש תנוחות שלעובר יש יותר מקום ולכן יזוז יותר וכאשר את בפעילות יתכן וזה גורם לו דווקא להירגע ולזוז פחות.. לעיתים, כשאת עסוקה את פחות שמה לב לתנועות. אם תעצרי לרגע ותשימי לב אליו תראי שהוא כן זז.
מה חשוב לדעת?
כל אחת מכירה את דפוס הפעילות והמנוחה של העובר שלה (החל משבוע 27-28). כשאת מרגישה שינוי בדפוס זה או כשאת מרגישה פחות תנועות מומלץ לספור תנועות באופן מכוון. ייתכן ועם מתן תשומת לב, תגלי שהוא פעיל כרגיל.
בכל מקרה של ספק – אין ספק. לכי להיבדק!
איך סופרים תנועות? (החל משבוע 27)
יש שיטות וגישות שונות נפרט כאן אחת שהיא נוחה יחסית לביצוע:
- אם את יודעת שהעובר שלך מרוצה אחרי אוכל, כדאי שתאכלי פרי, פרוסת לחם וכד'
- שכבי על צד שמאל בחדר שקט – כשכל תשומת הלב מכוונת לעובר שלך תרגישי גם תנועות עדינות.
- הניחי ידיים על הבטן – כך יש תחושה טובה יותר של התנועות
- סיפרי כמה תנועות את מרגישה בחצי שעה – אם הרגשת 3-5 תנועות זה תקין!
במידה והרגשת פחות מכך, המשיכי לספור במשך שעה, אולי הוא פשוט ישן ותיכף יתעורר.
אם לאחר שעה עדיין אין מספיק תנועות, לכי להיבדק!
חשוב להדגיש שהדעות בספרות חלוקות לגבי מה נחשב לתקין מבחינת תנועות עובר ואין אחידות בנושא. בארץ מקובל 3-5 תנועות בחצי שעה.
ההכרות שלך עם העובר היא הדבר המשמעותי ביותר. חשוב שתכירי מה הדפוס הרגיל שלו. מתי את מרגישה את העובר שלך זז? למה הוא מגיב? בספרות נמצא קשר הדוק בין התחושה הסובייקטיבית שלך של התנועות לבין רווחת העובר.
עובדה ידועה היא שאמא מכירה הכי טוב את הילד שלה!
אז מה השורה התחתונה?
תנועות עובר הן דרישת השלום של עוברך אליך ולכן חשוב לעקוב אחר תנועותיו .
עדיף לבלות שעות מיותרות במיון ולחזור הביתה עייפות ומרוצות, מאשר לחשוב שיהיה בסדר, בטח הוא ישן ואחר כך להתאבל.
יש ספק? אין ספק! אם את מרגישה שהעובר שלך זז פחות מהרגיל, גשי להיבדק!
כתבה:
דיתה גולן הדרי, מיילדת ופסיכותרפיסטית CBT
קהילת הפייסבוק של הריוניות ולאחר לידה מחכה לך
#מיהמיילדתשלך? הוא הסלוגן שלנו, של ארגון המיילדות, וחלק ממנו קורה גם בקהילת הפייסבוק שהקמנו עבורך, ההריונית והיולדת. האם לרך הנולד.
מיילדות מוסמכות מחכות לענות על שאלותייך ולקרא את השיתופים שלכן בכל הקשור להריון, לידה ומה שביניהם.
מוזמנת להצטרף אלינו לשיח בלינק. את לא לבד
מחפשת ליווי מקצועי ע"י מיילדת?
אנחנו מזמינות אותך למנוע חיפוש מיילדת.
הכנה ללידה, טיפולים בהריון, ליווי בהריון, בלידה ולאחריה ועוד המון שירותים נוספים הניתנים ע"י המיילדות המקצועיות שלנו.
מוזמנת להיכנס ולמצוא את השירות המדוייק עבורך – לכניסה לשירות לחצי כאן
The post כמה עובדות על מעקב תנועות עובר בהיריון appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>The post מסמכי הריון – מה צריך להביא איתנו בכל ביקור ופנייה לחדר הלידה? appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>את מושכת בבית כמה שאת יכולה, מחליטה להגיע לחדר לידה רק כשהצירים מאד מתעצמים, כולך מכונסת בעצמך ובלידה שהחלה… ואז המיילדת מתחילה לשאול שאלות…. היא לא מבינה שאני לא יכולה לענות?!
אז זהו, שכן. אבל מאחר ואנחנו במערכת ממוסדת ולרב לא מכירים אותך, אנחנו זקוקות למידע כדי לקבל החלטות נכונות בזמן הנכון ואין מנוס מהתשאול. למרות שאנו נמצאים בעידן דיגיטלי עדיין מומלץ להדפיס את מהלך מעקב ההריון כפי שנפרט בהמשך משום נשים מבצעות מעקב הריון במסגרות שונות ולא תמיד יש לנו נגישות למידע הממוחשב ברגע האמת.
מעקב ההריון יכול להתבצע במסגרות הבאות:
קופת חולים – חשוב לדעת שבבתי החולים יש גישה למערכות המידע של מרבית קופות החולים, אבל לא לכולם, ולא לכל המידע. גם אם יש לך טלפון חכם עם גישה למידע, לעיתים קרובות הנתונים לא מרוכזים ולא זמינים באופן נח, כך שצריך לחפש את המידע וזה עלול לקחת הרבה זמן. אם הטיפול בך דחוף, זה מהווה בעיה .
באופן פרטי – כשאת מבצעת מעקב הריון באופן פרטי, אין שום דרך לגשת למידע זה דרך מערכת המיחשוב של בית החולים ולכן חיוני לבקש מהרופא או הרופאה סיכום שמכיל את ממצאי הבדיקות שעשית במהלך ההריון.
אחות ליווי היריון – לרב בליווי של אחות של קופת חולים או תחנה לבריאות המשפחה (טיפת חלב) תקבלי כרטיס מעקב היריון מתומצת ומסודר המכיל את כל המידע החשוב. בכל ביקור היא מוסיפה עוד מידע רלוונטי לשלב ההיריון.
מה יכול להקל עלייך בסיטואציה הזו?
הכנת המידע מראש, בצורה מסודרת, ובמידה ויש איתך מלווים כדאי שיכירו את המידע החשוב ואת המסמכים שנמצאים בתיקיה. התארגנות כזו תחסוך זמן ותקל עלייך בעת הקבלה.
מה אפשר להכין מבעוד מועד? שיאפשר למיילדת שתקבל אותך, לאסוף את המידע בצורה יעילה, יסייע לתקשורת ביניכן וגם יקצר את התהליך?
תוצאות בדיקות מעבדה:
- מסמך רשמי עם סוג הדם.
- ספירת דם (רצוי מהחודש האחרון) – יחסוך המתנה לקבלת תשובה של רמת טסיות אם את מעוניינת בהרדמה אפידורלית.
- בדיקות סרולוגיה – בדיקות המתבצעות בתחילת ההריון לזיהוי נוגדנים למחלות זיהומיות כמו צהבת נגיפית B, טוקוסופלסמה, אדמת , CMV, ועוד.
- רמת סיכון לתסמונת דאון – תבחין משולש/מרובע, או תשובת סקר אינטגרטיבי שמשקלל תבחין מרובע עם סקר שליש ראשון.
- תשובת דיקור מי שפיר או סיסי שליה – במידה ובצעת
- בדיקת העמסת סוכר – של 50 גרם ושל 100 גרם אם ביצעת אותה.
- תשובות של תרביות שתן
- תוצאות משטח וגינלי/ שתן ל- GBS.
תשובות בדיקות הדמיה:
במידה וביצעת בדיקות הדמייה שרלוונטיות ללידה, חשוב להביא את תוצאות הפענוח שלהן איתך. בדיקות הדמייה יכולות לכלול US, CT, MRI, אקו לב, צילומים שונים וכדומה.
הרופאים יבחנו את תוצאות ההדמיות, בנוסף להמלצות הרופא המטפל שלך ויחד איתך תגיעו להחלטה הכי נכונה עבורך ללידה.
תקציר מעקב הריון:
רצוי שהתקציר יהיה מעודכן לאותו שבוע הריון, אך גם אם יהיה מספר שבועות לפני, זה יהיה לעזר רב. עדיף שהתקציר יהיה איתך בתיק, באופן קבוע, כך שאם תגיעי באופן לא צפוי למיון יולדות המידע יהיה איתך וזמין.
המידע הכתוב חשוב בעיקר במצבים בהם את מגיעה מאד כאובה ומתקשה לתקשר עם הצוות ולענות לשאלות.
מה תקציר המעקב צריך לכלול?
תאריך ווסת אחרון – תאריך חשוב, קובע יחס והערכה של ההיריון ובלעדיו המחשב שלנו לא יאפשר את המשך הכנסת הנתונים.
מספר הריון ומספר לידות – לא תמיד מספר ההריונות תואם למספר הלידות. למשל במקרה והיו הפלות בעבר, או הריונות מחוץ לרחם, חשוב לציין זאת. בנוסף כדאי לציין משקלי לידות קודמים – בעיקר אם נולדו תינוקות גדולים, וסיבוכים בלידות קודמות – פרע כתפיים/קושי בחילוץ כתפיים, בעיות בהיפרדות שליה, דימום חריג, קרע בדרגה 3-4.
אם עברת ניתוח קיסרי בעבר – אם נותחת בבית חולים אחר, כדאי להביא את סיכום הניתוח.
משקל וגובה בתחילת ההיריון.
רגישות לתרופות או רגישות אחרת.
מחלות רקע ונטילת תרופות במהלך ההיריון או באופן קבוע.
מהלך ההיריון – לציין במידה והיית במעקב הריון בסיכון או מעקב מיוחד מעבר למעקב השגרתי והסיבה לכך.
התייחסות לערכי לחץ דם, חלבון בשתן ומשקל במהלך ההריון.
במידה ובתקציר או בסיכום של הרופא חסרים פרטים, חשוב שלך ולמלווים שלך יהיה את המידע החסר על מנת שתוכלו למסור אותו בעת הקבלה.
תוצאות בדיקות מעבדה:
סידור המידע בתיקיה מסודרת – מודפס או דיגיטלי – באופן שלצוות המטפל תהיה נגישות מלאה למידע הנדרש, יסייע בתהליך הקבלה שלך לחדר הלידה ולמתן טיפול מיטבי המותאם לך.
נאחל לך לידה טובה ובידיים מלאות תמיד!
ובנימה אישית
חשוב לבצע מעקב הריון מסודר אשר יראה אותך כמטופלת ויתייחס לכל הפרמטרים שרלוונטים אלייך ואל תינוקך.
מיילדת תיתן לך את הליווי השלם עוד בתקופת תכנון ההריון ותלווה אותך לאורך ההריון, הלידה ובתקופה שאחריה.
מחפשת מיילדת לליווי הריון? מוזמנת להכנס למנוע החיפוש שלנו ולמצוא את המיילדת הנכונה עבורך שאיתה תוכלי לעבור את ההריון בצורה הבטוחה ביותר והמיטבית עבורך. לכניסה למנוע החיפוש לחצי כאן
כתבה: בת שבע אלימלך דליות, אחות מיילדת, חדר לידה הדסה עין כרם.
קהילת הפייסבוק של הריוניות ולאחר לידה מחכה לך
#מיהמיילדתשלך? הוא הסלוגן שלנו, של ארגון המיילדות, וחלק ממנו קורה גם בקהילת הפייסבוק שהקמנו עבורך, ההריונית והיולדת. האם לרך הנולד.
מיילדות מוסמכות מחכות לענות על שאלותייך ולקרא את השיתופים שלכן בכל הקשור להריון, לידה ומה שביניהם.
מוזמנת להצטרף אלינו לשיח בלינק. את לא לבד
מחפשת ליווי מקצועי ע"י מיילדת?
אנחנו מזמינות אותך למנוע חיפוש מיילדת.
הכנה ללידה, טיפולים בהריון, ליווי בהריון, בלידה ולאחריה ועוד המון שירותים נוספים הניתנים ע"י המיילדות המקצועיות שלנו.
מוזמנת להיכנס ולמצוא את השירות המדוייק עבורך – לכניסה לשירות לחצי כאן
The post מסמכי הריון – מה צריך להביא איתנו בכל ביקור ופנייה לחדר הלידה? appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>The post סוכרת בהריון – חשוב שתכירי appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>כחלק ממעקב ההיריון, כל אישה הרה עוברת בדיקת סוכר בצום בתחילת ההיריון ובדיקת סקר לסוכרת הריון בשבועות 24-28. לבדיקה זו חשיבות גדולה עקב השלכות של רמות הסוכר הגבוהות בסוכרת לא מאוזנת על האם, העובר והיילוד.
ההשלכות המרכזיות של סוכרת לא מאוזנת הן: ריבוי מי שפיר, מעבר של חומרים מזיקים לעובר דרך השליה (גופי קטו הנוצרים מפירוק חומצות שומן כשלגוף חסר סוכר בתאים), עובר גדול לגיל היריון שיכול לגרום למצב חירום שנקרא פרע הכתפיים בלידה, ולצניחה של רמת הסוכר בילוד לאחר הלידה.
בדיקת סוכר בצום שאינה תקינה, מחשידה לסוכרת טרום הריון והרופא המטפל שלך יבקש המשך בירור.
אם בדיקת הסוכר בצום בתחילת ההריון תקינה, תמשיכי מעקב היריון כרגיל.
את בשבוע 24 והרופא הפנה אותך לבדיקת העמסת סוכר - למה עכשיו ולמה הכוונה?
בשבועות 24-26 מגיעה לשיאה השפעת אחד מההורמונים המופרשים מהשליה (HPL), שגורם לעליה ברמות הסוכר בדם האם כדי לספק את דרישות האנרגיה של העובר. לעיתים, לגוף יש קושי להתמודד עם השפעת הורמון זה ונוצרת סוכרת הריון. הבדיקות שנתאר בהמשך, באות לבדוק כיצד הגוף שלך מתמודד עם מצב זה.
GCT – Glucose Challenge Test
בדיקה של העמסת 50 גרם גלוקוז. זוהי בדיקת סקר שנעשית לכל הנשים ההרות. חשוב להבין שתוצאה חיובית בבדיקה זו לא מגדירה ״סוכרת הריון״!
כיצד מתבצעת הבדיקה?
כשתגיעי בבוקר למרפאה תתבקשי לשתות תמיסה המכילה 50 גרם גלוקוז.
אין צורך בצום לפני הבדיקה – להיפך! עלייך לאכול ארוחת בקר מאוזנת טרם הגיעך למרפאה (להימנע מעוגות/עוגיות/שתיה מתוקה). כשעה לאחר שתיית התמיסה נלקחת בדיקת דם מהוריד. כדי לקבל תוצאה אמינה חשוב לשתות את התמיסה תוך מספר דקות.
טיפ מאיתנו: מומלץ לבדוק במרפאה איזו תמיסה ניתנת והאם יש צורך בתוספת לימון או מים קרים (בכל מרפאה התמיסה מגיעה בצורות שונות).
במידה וערכי הסוכר בבדיקת GCT הם מעל 200 מ"ג/ד"ל המשמעות היא שיש לך סוכרת הריון ועלייך לחזור לרופא המטפל ולדיאטנית לקבלת הנחיות לטיפול.
במידה וערכי הסוכר הם בין 140-199 מ"ג/ד"ל עלייך לעבור בדיקה לאבחון סוכרת.
כיצד מאבחנים סוכרת הריון?
הבדיקה לאבחון סוכרת הריון נקראת העמסת סוכר 100 גרם או OGTT – Oral Glucose Tolerance Test.
כיצד מתבצעת הבדיקה?
בבדיקה זו תתבקשי לשתות תמיסה של 100 גרם גלוקוז.
**גם לגבי בדיקה זו מומלץ לבדוק מהי התמיסה הניתנת במרפאה ולהצטייד בקרח ולימון בהתאם.
להבדיל מבדיקת הסקר, כאן עלייך לבצע את הבדיקה בצום של 8 שעות לפחות מאוכל. ניתן לשתות מים כרגיל (לא קפה! רק מים…)
מהלך הבדיקה
- לקיחת בדיקת דם בצום.
- שתיית תמיסת גלוקוז של 100 גרם.
- שלוש בדיקות דם – שעה שעתיים ושלוש שעות לאחר שתיית התמיסה.
במהלך הבדיקה עלייך להישאר במרפאה, להמשיך להיות בצום, להימנע מעישון (תמיד טוב) לעיסת מסטיק או פעילות גופנית – כל דבר שיכול להשפיע על רמות הסוכר.
יש נשים שאינן חשות בטוב במהלך הבדיקה – אנא עדכני את האחות בכל שינוי במצבך.
**מומלץ להצטייד בכריך אותו תוכלי לאכול לאחר בדיקת הדם האחרונה.
כיצד נקבעת אבחנה של סוכרת הריון?
אבחנה של סוכרת הריון מתקבלת כאשר שני ערכים מתוך הארבעה מגיעים לסף או עוברים אותו:
הערכים התקינים הם:
בצום – עד 95 מ"ג/ד"ל
שעה אחרי – עד 180
שעתיים אחרי- עד 155
שלוש שעות אחרי -עד 140
במידה והתקבל ערך גבוה מ-125מ"ג/ד"ל בצום – תקבע לך אבחנה של סוכרת הריון גם אם זה הערך היחיד שאינו תקין.
טיפול ומעקב
במידה והבדיקה חיובית תופני לדיאטנית מומחית. ביחד תבנו תפריט אישי עם תזונה מתאימה להשגת ערכי סוכר בטווח התקין.
בשלב זה תתבקשי להיעזר במד סוכר (נקרא גם גלוקומטר) לצורך מעקב אחר רמות הסוכר בדם. לצורך הבדיקה נדרשת דקירת אצבע עם דוקרן מיוחד. בהתאם להנחיית הרופא או הדיאטנית, עלייך לבצע מעקב יומי הכולל בדיקת סוכר בצום ושעה או שעתיים לאחר ארוחה. במידה וערכי הסוכר נשמרים בטווח שהוגדר על ידי הרופא, תמשיכי באיזון סוכרת באמצעות התזונה. במידה ולא נשמרים ערכי הסוכר, ואינך מאוזנת, יישקל טיפול תרופתי.
** אם את בסיכון גבוה לסוכרת בהיריון, יתכן והרופא יבקש שתעשי רק את ההעמסה של 100 גרם שהיא הבדיקה האבחנתית.
בין גורמי הסיכון לסוכרת נמנים השמנת יתר (BMI מעל 30), נשים שבהריון קודם הייתה להן סוכרת הריון ולידת תינוק מעל 4500 גרם בלידה קודמת.
הלידה, היילוד והאמא עם סוכרת בהריון
אחרי הריון ״מתוק״ מגיעה הלידה.
כמו שיש חשיבות לאיזון הסוכר בהריון, כך גם בלידה.
יש הבדל בין נשים שטופלו במהלך ההיריון באינסולין לבין אלו שאוזנו על ידי דיאטה בלבד.
נשים שטופלו באינסולין במהלך ההיריון – יקבלו אינסולין גם במהלך הלידה.
יתבצע מעקב צמוד אחר ערכי הסוכר והאינסולין יינתן דרך הוריד בהתאם לרמות הסוכר בדם.
אם את משתמשת במשאבת אינסולין – תמשיכי להשתמש בה גם במהלך הלידה.
אם קיבלת תרופות דרך הפה לטיפול בסוכרת, יהיה מעקב צמוד אחר רמות הסוכר, אך לרב לא תטופלי באינסולין – יחד עם זאת תיתכן שונות בין חדרי הלידה.
לנשים שלא טופלו באינסולין במהלך ההיריון, אלא בדיאטה בלבד, המעקב אחר רמות סוכר בדם יהיה בדרך כלל פחות תכוף – ובהתאם לנוהל המקומי של חדר הלידה בו תלדי.
בשלב הסביל של הלידה (שלב לטנטי – התחלת הלידה, צירים שאינם סדירים ואינם כואבים מאוד) בדרך כלל אין שינוי משמעותי בדרישה לאינסולין והמצב דומה למה שהיה במהלך ההיריון.
בשלב הפעיל של הלידה (שלב אקטיבי – כשהצירים יותר סדירים, ארוכים וכואבים וגם הפתיחה מתקדמת) יש ירידה בדרישה לאינסולין בדומה למה שקורה בפעילות גופנית מאומצת בה מתרחשת הוצאת אנרגיה משמעותית.
מסיבה זו, לנשים המטופלות באינסולין, יתכן שיהיה צורך במינון מופחת במהלך הלידה.
רמות הסוכר בדם המומלצות בעת הלידה על פי החברה האמריקאית למיילדות וגניקולוגיה (ACOG) הן 70-110 מ"ג/ד"ל.
עברת היריון "מתוק" עם סוכרת ונולד.ה תינוק.ת מתוק.ה
מה קורה עכשיו? איך זה משפיע על הילוד?
מצב הילוד תלוי במידה רבה במידת האיזון שלך בלידה. סוכר עובר לעובר מהאמא בצורה קלה ומהירה דרך השליה. הסוכר אצלך גבוה? כך גם אצל העובר. האינסולין לעומת זאת מיוצר ישירות ע"י העובר. לכן עובר שרגיל לרמות גבוהות של סוכר יתרגל לייצר רמות גבוהות של אינסולין בהריון.
ילדת? מזל טוב! הגיע הזמן לנתק את הילוד מאמא.
אבא חותך בהתרגשות חבל טבור ובבת אחת אספקת הסוכר הזמינה נפסקת, אך רמות האינסולין שהילוד רגיל לייצר הוא עדיין גבוה.
מה המשמעות של מצב זה?
האינסולין הגבוה שקיים אצל הילוד מכניס סוכר לתאים ורמת הסוכר שלו בדם עלולה לצנוח בשעות הראשונות שלאחר הלידה ולגרום להיפוגליקמיה.
אז מה עושים?
יש חשיבות גבוהה לניטור צמוד של רמות הסוכר בילוד מיד לאחר הלידה עד להתייצבות הערכים. ומכאן ההנחיה בחדרי לידה רבים להעביר ילוד לאם סוכרתית למחלקת ילודים, או לנטר את רמות הסוכר אצל הילוד כשעה לאחר הלידה. לאחר 3 ערכים תקינים, שנלקחו בפרקי זמן קצרים, תדירות הבדיקות תהיה בערך אחת למשמרת (8 שעות) ביממה הראשונה לחייו.
הילוד "עמיד" יותר להיפוגליקמיה והערכים הנחשבים לתקינים עבורו הם נמוכים מאלו של האם. אם אצל האם מתחת ל- 70 מ"ג/ד"ל דורש טיפול, אצל הילוד נתחיל רק כשהערכים נמוכים מ – 40 מ״ג/ד"ל, וערכים מעל 40 מ"ג/ד"ל יחשבו תקינים ע"פ הספרות.
יחד עם זאת בבתי חולים שונים הסף לטיפול יכול להיות גבוה יותר ויחלו טיפול בערכים של 45 או 50 תלוי בפרוטוקול הפנימי.
כיצד ניתן לעזור לילוד להסתגל לחיים מחוץ לרחם "המתוק"?
להניק או להניק? האם החלב שלי שונה כי יש לי סוכרת?
תינוק לאם סוכרתית נוטה לחוות נפילות של סוכר לאחר הלידה עקב רמות אינסולין גבוהות והפסקה פתאומית באספקת הסוכר דרך חבל הטבור.
חלב האם מסייע לשמירה על רמות סוכר יציבות ותקינות אצל היילוד ולכן יש חשיבות רבה להנקה מיד לאחר לידה לפני שהוא עובר למחלקת ילודים.
מרכיבי חלב האם של אם סוכרתית זהים לאלו של חלב אם שאיננה סוכרתית ועונים בצורה מושלמת על צרכי התינוק שלך. עובדה מעניינת נוספת היא שהנקה ככל הנראה מפחיתה את הסיכון לסוכרת בילוד של אמא סוכרתית.
בהמשך מומלץ להניק כמה שיותר מוקדם כדי להמשיך לשמור על רמות סוכר יציבות בתינוק שלך.
אם יש ספק אם תוכלי להניק מיד לאחר הלידה או בשעות הראשונות לאחר הלידה, ניתן לסחוט קולוסטרום ולתת לו במזרק גם אם הוא כבר עבר למחלקת ילודים.
כתבה: בת שבע אלימלך דליות, אחות מיילדת, חדר לידה הדסה עין כרם.
קהילת הפייסבוק של הריוניות ולאחר לידה מחכה לך
#מיהמיילדתשלך? הוא הסלוגן שלנו, של ארגון המיילדות, וחלק ממנו קורה גם בקהילת הפייסבוק שהקמנו עבורך, ההריונית והיולדת. האם לרך הנולד.
מיילדות מוסמכות מחכות לענות על שאלותייך ולקרא את השיתופים שלכן בכל הקשור להריון, לידה ומה שביניהם.
מוזמנת להצטרף אלינו לשיח בלינק. את לא לבד
מחפשת ליווי מקצועי ע"י מיילדת?
אנחנו מזמינות אותך למנוע חיפוש מיילדת.
הכנה ללידה, טיפולים בהריון, ליווי בהריון, בלידה ולאחריה ועוד המון שירותים נוספים הניתנים ע"י המיילדות המקצועיות שלנו.
מוזמנת להיכנס ולמצוא את השירות המדוייק עבורך – לכניסה לשירות לחצי כאן
The post סוכרת בהריון – חשוב שתכירי appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>The post כמה מילים על טוקופוביה (פחד מלידה) appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>לידה היא אירוע שמתאפיין בכאב, אי וודאות וחוסר שליטה ולכן זה טבעי שהיא מעוררת חששות ופחדים. כל עוד התחושות הללו אינן מפריעות לתפקוד ואינן פוגעות בשגרה, זה לגמרי נורמלי.
פחד מלידה (Fear of Childbirth) קיים בעוצמות משתנות החל מדאגות וחרדות מינוריות דרך פחד מלידה שאינו משפיע על התפקוד היום יומי של האשה ועד לפחד חמור מלידה שיש לו השפעה משמעותית על חיי היום יום הן מבחינת תפקוד והן מבחינת הרווחה הרגשית של אותה אשה.
פחד חמור מלידה נקרא טוקופוביה: טוקו=לידה פוביה=פחד: פחד מלידה.
הדיווחים בספרות על שכיחות התופעה נעים בין 3.7% – 43% והשונות נובעת מהגדרות שונות לתופעה ושאלונים שונים בהם השתמשו להערכת הפחד מהלידה. הערכה שנעשתה על פי סקירה של מחקרים רבים עומדת על כך שהשכיחות של טוקופוביה היא כ- 14% (O’CONNELL, 2017).
איך טוקופוביה באה לידי ביטוי?
טוקופוביה יכולה להשפיע על כל תחומי החיים. החל מהתפתחות תחושות שליליות כלפי הלידה, סיוטים, תלונות גופניות ועד קושי להתרכז בבית ובעבודה. ישנן נשים שנמנעות מכניסה להריון בשל הפחד ואם הן בהריון, נמנעות מלקבל מידע או לדבר על הלידה ולעיתים אף מבקשות להימנע מלידה רגילה.
לטוקופוביה משמעות גם להמשך החיים:
מחקרים מראים שלפחד מלידה יש השפעה על תוצאות הלידה, עליה משמעותית בשיעור הלידות הקיסריות וכן השפעה על המצב הנפשי לאחר הלידה עם יותר סיכון לדיכאון, פסיכוזה, הפרעת דחק חריפה (ASD) או הפרעה פוסט טראומטית (PTSD).
איך היא מתפתחת ומהם גורמי הסיכון לטוקופביה?
הפחד מתפתח לעיתים בעקבות לידה קודמת ולעיתים לפני הכניסה להריון ואפילו שנים קודם בגיל ההתבגרות. הגורמים יכולים להיות קשורים לסיפורים ששמעו אותן נשים, לחוויה של האם בלידה או למשהו שלמדו בבית הספר.
בין גורמי הסיכון ניתן לראות:
דכאון, חרדה, דימוי עצמי נמוך, נסיבות חיים וחוויות קשות בעבר כמו טראומה מינית, חוויה טראומטית בלידה קודמת או חוויה טראומטית שקשורה לטיפול רפואי, היסטוריה של אובדני הריון. טפיולי פוריות ממושכים, העדר תמיכה חברתית וקשיים בקשרים בינאישיים ועם הפרטנר.
סוגים של טוקופוביה
בספרות מבחינים בין 3 סוגים של טוקופוביה:
- טוקופוביה ראשונית, כאשר מדובר בנשים לפני היריון ראשון או במהלכו.
- טוקופוביה משנית לאחר לידה קשה.
- טוקופוביה משנית לדיכאון בהיריון.
החדשות הטובות שאפשר לטפל ולהקל!
כל שיטות הטיפול נמצאו יעילות בהפחתת רמת החרדה של נשים הסובלות מטוקופוביה.
המטרה הכללית של הטיפול היא מתן תמיכה לאישה כדי שתגיע לשליטה טובה יותר בחרדות ותוכל להתמודד בצורה יעילה יותר עם אי הוודאות הכרוכה בלידה.
בין השיטות ניתן למצוא הדרכה פסיכו-חינוכית (מתן מידע וחיזוק יכולת ההתמודדות כמו בהכנה ללידה), פסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית (CBT) ופסיכותרפיה דינמית.
ומה עכשיו?
אם את מרגישה שהדברים שנכתבו כאן מדברים אלייך אל תישארי לבד!
מוזמנת לפנות ולהתייעץ איתנו או עם גורם מקצועי מתחום בריאות הנפש של האשה כדי שתגיעי ללידה מוכנה יותר וחרדה פחות.
ברוב חדרי הלידה קיימים מרכזי ליווי שנותנים מענה לנשים במצבים רגשיים מורכבים במטרה לחבר בינך לבין הצוות המטפל בחדר לידה, כך שבעת הלידה תוכלי לקבל טיפול מותאם לצרכים הרגשיים שלך. מוזמנת לבדוק בבית החולים בו את מתכוונת ללדת!
ומה בלידה?
שתפי את המיילדת שמטפלת בך בחששות שמטרידים אותך ויחד תמצאו את הדרך המתאימה ביותר עבורך ללדת!
כתבה: בת שבע אלימלך דליות, אחות מיילדת, חדר לידה הדסה עין כרם.
קהילת הפייסבוק של הריוניות ולאחר לידה מחכה לך
#מיהמיילדתשלך? הוא הסלוגן שלנו, של ארגון המיילדות, וחלק ממנו קורה גם בקהילת הפייסבוק שהקמנו עבורך, ההריונית והיולדת. האם לרך הנולד.
מיילדות מוסמכות מחכות לענות על שאלותייך ולקרא את השיתופים שלכן בכל הקשור להריון, לידה ומה שביניהם.
מוזמנת להצטרף אלינו לשיח בלינק. את לא לבד
מחפשת ליווי מקצועי ע"י מיילדת?
אנחנו מזמינות אותך למנוע חיפוש מיילדת.
הכנה ללידה, טיפולים בהריון, ליווי בהריון, בלידה ולאחריה ועוד המון שירותים נוספים הניתנים ע"י המיילדות המקצועיות שלנו.
מוזמנת להיכנס ולמצוא את השירות המדוייק עבורך – לכניסה לשירות לחצי כאן
The post כמה מילים על טוקופוביה (פחד מלידה) appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>The post שלפוחית השתן שלנו – בואי נדבר עליה! appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>שלפוחית השתן בהיריון
רגיזה, מרגיזה, מטרידה ולוחצת!
כל אישה בהריון מגלה שיחד עם התקדמות ההיריון והבטן הגדלה, שלפוחית השתן דורשת יחס ומטרידה עד שלפעמים היא ממש מאבדת שליטה.
במהלך ההיריון מתרחשים שינויים פיזיים והורמונליים המשפיעים על שלפוחית השתן והאגן.
השפעת גדילת הרחם
בכל טרימסטר הרחם הגדל משפיע אחרת על שלפוחית השתן.
בטרימסטר הראשון בהשפעת הגדילה של הרחם באגן תתחילי להרגיש תכיפות במתן שתן.
בטרימסטר השני, הרחם אמנם גדל יותר, אך יוצא מהאגן ומסיבה זו הלחץ על שלפוחית השתן מוקל מעט.
בטרימסטר השלישי, כשהעובר גדל משמעותית ועימו הרחם, הלחץ הגובר על שלפוחית השתן, גורם לשינוי במבנה שלה, לירידה בנפח ולתכיפות גוברת במתן שתן.
השפעה הורמונלית
במשך כל ההריון ההשפעה של הורמון הפרוגסטרון גורמת להרפיה של השרירים והרחבה של השופכנים שהם הצינורות המחברים בין הכליות ושלפוחית השתן.
תופעה נוספת שאופיינית להיריון היא היחלשות רצפת האגן הן בגלל הרחם הגדל והן בגלל השפעת הורמוני ההיריון על השרירים והרצועות באגן.
מה המשמעות של זה?
בעקבות השינויים הפיזיולוגיים כל הריונית תחווה הפרעות במתן השתן במידה כזו או אחרת:
- עליה בדחיפות ותכיפות הצורך במתן שתן – התדירות עולה והיכולת להתאפק יורדת.
- מתן שתן בלילה – התעוררות במהלך הלילה בשל הצורך להתרוקן.
- בריחת שתן במאמץ – לאחר שיעול או התעטשות, צחוק או פעילות גופנית.
- שכיחות גבוהה יותר של דלקות בדרכי השתן שיכולות להופיע ללא סימפטומים מובהקים או שיש קושי בזיהוי כי אכן מדובר בדלקת בשל השינויים הפיזיולוגיים הקשורים להריון (שדומים לתסמינים של דלקת).
בואו נרחיב קצת על דלקת בדרכי השתן
כל דלקת בדרכי השתן יכולה להוביל לצירים מוקדמים ולידה מוקדמת ולכן חשוב לזהות ולטפל בזמן.
הסיבה לשכיחות הגבוהה של דלקות בדרכי השתן קשורה לכך ששלפוחית השתן אינה מתרוקנת באופן מלא ולכן חיידקים יכולים לשגשג בתוכה. בנוסף, ההרחבה של השופכנים מאפשרת חזרת שתן מהשלפוחית דרך השופכנים לכליות – דבר שיכול לגרום לזיהום בכליות שנקרא Pyelonephritis. זיהום בכליות כרוך בכאב ואי נוחות ומסכן את הכליות ואת ההריון. מסיבה זו כל דלקת בדרכי השתן חייבת להיות מטופלת בהריון על מנת למנוע זיהום בכליות וכפי שציינו קודם, למנוע גם צירים מוקדמים ולידה מוקדמת.
מה אנחנו ממליצות?
- להרבות בשתייה בהריון. ההמלצה היא בין 2-3 ליטר ליום, זה עוזר להפחית את הסיכון לדלקת בדרכי השתן, אך יחד עם זאת לצמצם את כמות השתיה לפני שינה או נסיעה מרוחקת.
- לבצע מעקב שיגרתי לשלילת דלקת בדרכי השתן ע"י תרבית שתן בהתאם להנחיות אחות ליווי ההיריון או הרופא.
- להעזר בפיזיותרפיה של רצפת האגן לחיזוק האזור באופן שגרתי ועל אחת כמה וכמה אם את חשה קושי בשליטה במתן שתן בזמן מאמץ.
ומה עם השלפוחית שלנו בלידה?
שלפוחית השתן ממוקמת באגן ממש לפני הרחם. כשהיא מלאה היא תופסת מקום! היא עלולה להפריע לרחם להתכווץ באופן מיטבי ולראש להמשיך לרדת בתעלת הלידה.
במקרה של לידה טבעית, לרוב היולדת תרגיש צורך בהתרוקנות ותעשה זאת באופן עצמוני.
בלידה עם הרדמה אפידורלית, יולדות, לרוב, לא ירגישו את הצורך להתרוקן וגם אם כן, לא יוכלו לרוקן את שלפוחית השתן באופן מלא בשל ההשפעה של תרופות ההרדמה על האיזור. לכן, מפעם לפעם, תבוצע קטטריזציה (הכנסת קטטר לפי השופכה). ישנם חדרי לידה בהם זה יתבצע לסירוגין, וישנם חדרי לידה בהם יכניסו קטטר קבוע לאחר ביצוע הרדמה אפידוראלית, כאשר הקטטר יוצא לקראת לידת התינוק.
תופעה נוספת אופיינית היא שכאשר שלפוחית השתן מאד מלאה – האפידורל משפיע פחות טוב. ריקון שלפוחית השתן ישפר את השפעתו והכאב יפחת.
סיבה נוספת לריקון שלפוחית השתן באמצעות קטטר במהלך לידה עם הרדמה אפידורלית היא, שכמות שתן גדולה עלולה לגרום להרחבת השלפוחית ולפגיעה בתפקוד לאחר הלידה.
במהלך לידה, פעמים רבות מורכב עירוי נוזלים ליולדת אם זה כדי למנוע ירידה בלחץ דם כתופעת לוואי של ההרדמה האפידורלית, אם זה לטיפול במצוקה עוברית ואם זה בגלל מתן תרופות. כל הנוזלים הללו עלולים להצטבר לנפח לא קטן ולכן נדרשת גם תשומת לב לעצור את מתן הנוזלים כאשר זה מתאפשר.
בנקודה זו נרצה לגייס גם אותך ואת המלווים שלך על מנת לוודא עם המיילדת שאכן טפטוף מהיר של נוזלים חיוני. כשיולדת מקבלת כמות גדולה של נוזלים, יש צורך לרוקן את שלפוחית השתן יותר פעמים. למרות שריקון שלפוחית השתן במהלך לידה, במיוחד עם הרדמה אפידורלית, הוא חשוב וחיוני, חשוב לצמצם פעולה זו למינימום ההכרחי כי עבור חלק מהנשים התוצאה יכולה להיות דלקת בדרכי השתן (על אף שהפעולה מבוצעת בצורה סטרילית). בנוסף, עודף נוזלים גורם לבצקות ברגליים העלולות להקשות על הניידות, ובצקת בשד באזור העטרה שמקשה על ההנקה.
ומה קורה עם השלפוחית שלנו אחרי הלידה?
שלפוחית שתן מלאה יכולה להפריע להתכווצות הרחם לאחר הלידה. מאחר ומנגנון עצירת הדימום לאחר הלידה הוא בראש ובראשונה ע"י התכווצות הרחם, יש חשיבות רבה לריקון השלפוחית לאחר הלידה, על מנת למנוע דימום יתר.
יולדת ללא אפידורל, לרוב, תרגיש צורך להתרוקן באופן עצמוני, ותהיה מסוגלת לכך. יחד עם זאת, לעיתים, עקב לחץ ממושך באזור, תיתכן בצקת סביב פתח השופכה וקושי להתרוקן למרות שיש תחושה וצורך. במקרה כזה, חשוב לדווח לאחות/מיילדת וייתכן שיהיה צורך בקטטר עד לירידת הבצקת.
ליולדת תחת השפעה אפידורלית, יכול להיות שתחושת הריקון תתעכב, בעיקר אם קיבלה תוספת הרדמה לפני ביצוע תפירה. במצב זה, יתכן קושי במתן שתן שיחייב הכנסת קטטר חד פעמית לריקון השלפוחית עד חזרה מלאה של תחושת הצורך בהתרוקנות, על מנת לאפשר כאמור לרחם להתכווץ היטב לאחר הלידה.
בתקופת משכב הלידה
בימים הראשונים ועד חודש וחצי לאחר הלידה, יש יולדות שעדיין יחושו את אותן הפרעות במתן השתן, כמו אי שליטה במתן השתן עם או בלי מאמץ, בעיקר בשל חולשת שרירי רצפת האגן ושינויים הורמונליים ומבניים בעקבות ההריון. כמו כן, יש נטייה להפרשת כמויות שתן גדולות ותכופות – כך הגוף נפטר מעודפי נוזלים שהצטברו בהריון ובלידה.
מומלץ לכל אישה לקבוע פגישה עם פיזיותרפיסטית רצפת אגן בתום משכב לידה להערכת מצב רצפת האגן ולקבל תרגילים לחיזוק .
במידה והיו קרעים בדרגה גבוהה, בוודאי שיש צורך בהפניה לפיזיותרפיה והמשך מעקב רפואי.
מעבר התינוק בתעלת הלידה גורם למעין שפשוף ברקמה העדינה של האזור, כך שלעיתים קרובות יש צריבה במתן שתן גם אם לא נגרם קרע או היה צורך בתפרים.
בגלל השינויים ההורמונליים שעדיין קיימים בתקופה זו, והצורך לעיתים בקטטריזציה במהלך הלידה, נשים רגישות יותר בתקופת משכב הלידה לזיהומים בדרכי השתן. גם בשלב זה, עלול להיות קושי בזיהוי הסימנים, מאחר ועדיין יש תכיפות בהפרשת שתן וצריבה בגלל פגיעה ברירית של הנרתיק ובפרינאום.
מיילדות ממליצות
- להקפיד על שתייה מספקת גם לאחר הלידה.
- לתת שתן מתחת למים זורמים למהילת השתן והפחתת תחושת הצריבה.
- למסור תרבית שתן בקופת החולים במידה ועולה חשש לדלקת בדרכי השתן.
- תרגול וחיזוק שרירי ריצפת האגן לאחר הלידה ובדיקה של פיזיותרפיסטית רצפת אגן.
יש לך עוד שאלות על שלפוחית השתן בהיריון ואחרי לידה? הצטרפי אלינו בקבוצת הפייסבוק שלנו, מילה של מיילדת.
כתבה: בת שבע אלימלך דליות, אחות מיילדת, חדר לידה הדסה עין כרם.
קהילת הפייסבוק של הריוניות ולאחר לידה מחכה לך
#מיהמיילדתשלך? הוא הסלוגן שלנו, של ארגון המיילדות, וחלק ממנו קורה גם בקהילת הפייסבוק שהקמנו עבורך, ההריונית והיולדת. האם לרך הנולד.
מיילדות מוסמכות מחכות לענות על שאלותייך ולקרא את השיתופים שלכן בכל הקשור להריון, לידה ומה שביניהם.
מוזמנת להצטרף אלינו לשיח בלינק. את לא לבד
מחפשת ליווי מקצועי ע"י מיילדת?
אנחנו מזמינות אותך למנוע חיפוש מיילדת.
הכנה ללידה, טיפולים בהריון, ליווי בהריון, בלידה ולאחריה ועוד המון שירותים נוספים הניתנים ע"י המיילדות המקצועיות שלנו.
מוזמנת להיכנס ולמצוא את השירות המדוייק עבורך – לכניסה לשירות לחצי כאן
The post שלפוחית השתן שלנו – בואי נדבר עליה! appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>The post ליווי מודע טראומה בחדרי הלידה בישראל appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>עבור מרבית היולדות הלידה טומנת בחובה התרגשות חיובית, שמחה ומתן משמעות, אולם עבור חלקן, הלידה יכולה לנוע בין חוויה המשחזרת טראומות עבר לבין חוויה מעצימה ומחזקת הסוללת דרך לריפוי.
למה זה חשוב? או שכיחות
על פי ארגון הבריאות העולמי כ 35% מהנשים בעולם עוברות פגיעה מינית פיזית במהלך חייהן. המספרים בישראל דומים. כ 60% מתוכן תחווינה את הלידה כשיחזור של התקיפה. כמו כן, כ 30% מאוכלוסיית היולדות הכללית מדווחות על הלידה כחוויה טראומטית, 2-9% עד כדי התפתחות תסמונת פוסט טראומטית (PTSD).
תפירת מעטפת ליווי
עבור יולדות אלו, הוקמו בשנים האחרונות, במרבית חדרי הלידה בארץ, מרכזים לליווי רגשי/ ליווי מודע טראומה. מרכזים אלו שונים מעט האחד מהשני בשירות המוצע ובאוכלוסייה לה מוצע שירות זה, אולם ברובם העיקרון דומה: תפירת מעטפת ליווי מותאמת אישית ליולדת בהתייחס לחוויות העבר והמטען הרגשי איתו היא מגיעה ללידה.
התוכנית שמתגבשת במהלך המפגשים שמתקיימים טרום הלידה, מועברת לצוות המטפל ביולדת. מטרת התוכנית היא להימנע מטריגרים סביב הלידה ולהציע חלופות לטיפול בזמן הלידה.
לאחר הלידה, לעיתים מבוצע תהליך של עיבוד לידה שכולל גם קבלת משוב לגבי התהליך ומידת יעילותו.
השירות במרבית בתי החולים מוצע ללא תשלום.
למי מיועד השירות?
קהל היעד של מרכזים אלו הן שורדות פגיעה מינית, נשים שעברו טראומה קשה בלידתן הקודמת, כאלה שחוו שכול או אובדן, נשים הסובלות מחרדות או מטוקופוביה (פחד מלידה) וכיו"ב.
חוויה מעצימה או שחזור הטראומה?
חוויית הלידה אינה אירוע חולף בחייה של אישה, אלא מהווה צומת מרכזי שממנה תצא אישה מחוזקת עם כלים לתחילת חייה כאם, כאבן שואבת של עוצמות שתלווה אותה כל חייה "אני מסוגלת. ילדתי…" או, במקרה של חוויה קשה, אישה שתיאלץ להפנות את משאביה לטיפול וריפוי עצמי על פני טיפול ברך הנולד. לידה היא חוויה שתיזכר ותהדהד את אדוותיה לשנים רבות בתחומים רבים: בריאות נפשית, היקשרות ראשונית והמשך הורות.
העבודה הרגשית שנעשית עם היולדת במרכזי הליווי, יכולה לעשות את ההבדל עבורה, בין חוויה מעצימה של צמיחה, לבין שחזור הטראומה או יצירת טראומה חדשה עבור היולדת.
השפעה כלל מערכתית
התהליכים המתרחשים בעבודה עם יולדות במרכזי הליווי, בכוחם להשפיע לא רק על היולדות וחווית הלידה שלהן, אלא גם על כלל אנשי הצוות המטפל בחדר הלידה והמודעות שלהם לנושא. ליווי היולדת בתהליך הלידה תוך שימוש במסמך המכיל הנחיות ספציפיות תורם לשינוי השפה בחדרי הלידה לשפה רגישה ומודעת טראומה. משינוי זה יוצאת נשכרת כלל אוכלוסיית היולדות.
יוזמה, הקמה וטיפול
מרכזי הליווי הוקמו לרוב ע"י מיילדות ורופאות שזיהו את הצורך הגדול של נשים לקבל סיוע רגשי לקראת החוויה המיוחדת והעוצמתית של הלידה. במרכזי הליווי עובדות מיילדות, לעיתים בשיתוף נשות מקצוע מתחומים אחרים: רופאות, עובדות סוציאליות ופסיכולוגיות שהשתלמו במגוון הכשרות יעודיות לטיפול במצבי סטרס וטראומה הקשורים להריון ולידה.
אין שיטה אחת שהוכחה כיעילה לטיפול ותמיכה בנשים שחוו לידה קשה ולכן ניתן לראות מגוון גישות והתערבויות כמו: פסיכותרפיה, טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), פסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס, תקשורת בשדה הלידה (BOT) Debriefing ועוד.
החזון - טיפול מילדותי הוליסטי
מרכזי הליווי מהווים היום גשר המחבר בין צוות חדרי הלידה ליולדות בקהילה ומאפשרים מתן טיפול מיילדותי הוליסטי הכולל התייחסות להיבטים רגשיים ופיזיים, כפי שאנו, בארגון המיילדות מאמינות שצריך להיות: ליווי רציף של מיילדת מההיריון ועד לאחר הלידה.
ליווי הריון ע"י מיילדת יכול להיות דרך קופת החולים במרכזים המציעים שירות זה או באופן פרטי. מחפשת מיילדת לליווי הריון או לליווי מודע טראומה? מוזמנת למצוא את המיילדת המדוייקת עבורך במנוע חיפוש מיילדת
רשימת מרכזי הליווי בבתי החולים בישראל
- פוריה – איתנה | 0509777804 | רעות זלצר
- אסותא אשדוד – עטופה | 072-3398332 | moadonyoldot@assuta.co.il | יעל ויונטה/פסי מעייני
- שמיר (אסף הרופא) – יד ביד | 08-9779072 | karino@shamir.gov.il | רחל דרכמן
- בילינסון – מרכז יובל | 03-9377578 | bebaby@clalit.org.il | אורנה פלד
- בני ציון – מלידה לצמיחה | 04-8359704 | info@b-zion.org.il | רינת לוי
- הדסה הר הצופים – בואי נדבר /לידה מתקנת | 02-6778844 | ד"ר לורין לויט
- הדסה עין כרם – בואי נדבר | 02-6778844 | טל עצמאון
- הלל יפה – אשה לאשה | 04-7744080 | cluby@hymc.gov.il | אסנת לוי/ תניה לוי
- העמק – woman friendly | 04-6494555 | hila_emek@clalit.org.il | אדוה פולק גן
- וולפסון – שיחה עם מיילדת | 03-5028912 | http://www.nashim.net/ | דינה אורן
- כרמל – מרפאת women friendly בכרמל | 04-8844489 | babycr@clalit.org.il | הלה הוכהויזר
- ליס – איתך | 03-6973113 , 03-6974787 | mamylis@tlvmc.gov.il | אלה וייס
- מאיר – אלמה | 09-7471666 | Baby-m@clalit.org.il | לורין ענבר
- שיבא – את לא לבד | 03-5305200 | sigal.reshef@sheba.health.gov.il | סיגל רשף
- קפלן – מרפאת לי – לך | 08-9441231 | netako1@clalit.org.il | נטע מלר
- מעייני ישועה – מרפאת פוסט פארטום לידה | 03-5771188 | tromleida.mhmc@gmail.com| מירי דוידנקו
- רמב"ם – מרפאת מג"ן | 04-7773807 | magenclinic@rambam.health.gov.il | גומר בן משה
- המרכז הרפואי לגליל (נהריה) – כולנה | 050-7887838 | sarin@gmc.gov.il | שרי נהיר – בידרמן
- שערי צדק – יד ביד | 026666228 | חוה חכם
- לניאדו – את ואני | 09-8609500 | yoldot@laniado.org.il | אסנת דעדוש / יאנה לוי
כתבה: יעל ויונטה, מיילדת, חדר לידה אסותא אשדוד מרכזת פרוייקט "עטופה".
קהילת הפייסבוק של הריוניות ולאחר לידה מחכה לך
#מיהמיילדתשלך? הוא הסלוגן שלנו, של ארגון המיילדות, וחלק ממנו קורה גם בקהילת הפייסבוק שהקמנו עבורך, ההריונית והיולדת. האם לרך הנולד.
מיילדות מוסמכות מחכות לענות על שאלותייך ולקרא את השיתופים שלכן בכל הקשור להריון, לידה ומה שביניהם.
מוזמנת להצטרף אלינו לשיח בלינק. את לא לבד
מחפשת ליווי מקצועי ע"י מיילדת?
אנחנו מזמינות אותך למנוע חיפוש מיילדת.
הכנה ללידה, טיפולים בהריון, ליווי בהריון, בלידה ולאחריה ועוד המון שירותים נוספים הניתנים ע"י המיילדות המקצועיות שלנו.
מוזמנת להיכנס ולמצוא את השירות המדוייק עבורך – לכניסה לשירות לחצי כאן
The post ליווי מודע טראומה בחדרי הלידה בישראל appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>The post סימנים מבשרי לידה. אז מתי להגיע לחדר לידה? appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>אז מתי להגיע לחדר לידה?
אחת השאלות שעולות הכי הרבה לקראת סוף ההריון היא איך אני אדע מתי לבוא לבית החולים?
איך נדע שהלידה מתחילה?
גם לידות ראשונות וגם בלידות חוזרות לא תמיד ברור לנו מה מעיד שתהליך הלידה מתחיל אז הנה כמה טיפים שאנחנו מקוות שיעזרו.
כלל האצבע שנהוג להשתמש בו הוא שעתיים שבהן יש ציר כל 3-5 דקות שנמשך 40-60 שניות בלידה ראשונה או שעה כזו בלידה חוזרת.
נשמע פשוט לא? רק שמי שקבע את הכלל שכח שנשים שונות אחת מן השנייה אצל חלק זה יתאים ואצל חלק לא וכמובן יש לקחת בחשבון את המרחק מבית החולים וזמן נסיעה.
סימנים ברורים שכדאי להתארגן לתזוזה
אז רגע בואי נבדוק לפי מה שעובר עליך – יש מקרים שבהם ברור שמשהו מתחיל:
- אם המים יורדים בבירור
- אם הצירים צפופים ומשמעותיים
- אם הצירים מלווים בהפרשות או דימום קל.
כל אלו סימנים שכדאי להתחיל להתארגן לתזוזה.
סימנים לא מובהקים להתחלת לידה
אופי הצירים - מתי הציר אומר לך "תתארגני לחדר לידה"
- האם הציר עצמו מתארך?
- האם הזמן בין הצירים מתקצר, איך אני בזמן ציר?
שימי לב ותנחי את מי שמסביבך להיות רגיש וערני לאיך את בזמן הציר.
הצירים במהלך הלידה ילכו ויתחזקו, יצטופפו, ויתחילו להיות מלווים בתחושות לחץ (בהתחלה בזמן ציר ואח"כ ככל שראש העובר ירד גם בין הצירים).
ירידת מים והפרשות - מתי ללכת לחדר הלידה
הפרשות יכולות גם להעיד על התחזקות התהליך, הן יכולות להיות שקופות או דמיות.
ירידת מים – יכולה להיות ברורה ממש כמו בסרטים, כזו שברור לך שירדו המים כי כולך רטובה או שתהיה זליגה של טיפות שיכולה לבלבל עם הפרשות או בריחת שתן.
אם המים נקיים (צלולים) ואת מרגישה תנועות עובר כרגיל תתארגני לך בנחת ותצאי מהבית.
במידה והמים מקוניאליים (ירוקים או חומים) שימי לב לתנועות עובר והגיעי בהקדם למיון יולדות.
בכל מקרה תזכרי – את תמיד מתקדמת לכיוון של לידה, כל אחת בקצב שלה.
זה בסדר לא להיות בטוחה ותמיד אפשר לגשת למיון יולדות ולהבדק.
קהילת הפייסבוק של הריוניות ולאחר לידה מחכה לך
#מיהמיילדתשלך? הוא הסלוגן שלנו, של ארגון המיילדות, וחלק ממנו קורה גם בקהילת הפייסבוק שהקמנו עבורך, ההריונית והיולדת. האם לרך הנולד.
מיילדות מוסמכות מחכות לענות על שאלותייך ולקרא את השיתופים שלכן בכל הקשור להריון, לידה ומה שביניהם.
מוזמנת להצטרף אלינו לשיח בלינק. את לא לבד
מחפשת ליווי מקצועי ע"י מיילדת?
אנחנו מזמינות אותך למנוע חיפוש מיילדת.
הכנה ללידה, טיפולים בהריון, ליווי בהריון, בלידה ולאחריה ועוד המון שירותים נוספים הניתנים ע"י המיילדות המקצועיות שלנו.
מוזמנת להיכנס ולמצוא את השירות המדוייק עבורך – לכניסה לשירות לחצי כאן
The post סימנים מבשרי לידה. אז מתי להגיע לחדר לידה? appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>The post האם את צריכה לעבור בדיקת GBS בהיריון? appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>GBS הוא חיידק מסוג סטרפטוקוקוס שעלול לסכן את העובר שלך במהלך הלידה. למי מומלץ לעבור את הבדיקה ומה ניתן לעשות אם החיידק התגלה?
כ־20% מהנשים בהריון הן נשאיות של GBS, כלומר החיידק נמצא בנרתיק או ברקטום שלהן ללא תסמינים או בעיות כלשהן. נשאות ל־GBS היא לא דבר קבוע, והחיידק יכול להופיע ולהיעלם, כאמור בלי שום תסמינים, ומבלי שנהיה מודעים לכך שהוא קיים בגוף שלנו. הנה עוד כמה דברים שכדאי לדעת:
מהו GBS ולמה הוא עלול לגרום?
כאמור, מדובר בחיידק ממשפחת הסטרפטוקוקוס. שמו המלא הוא Group B Streptococcus סטרפטוקוקוס מקבוצה B. כמו רבים אחרים, גם החיידק הזה חי בגוף שלנו. הוא יכול להופיע ולהיעלם, בדרך כלל בלי לגרום נזק או מחלה זיהומית. הבעיה היא לא בזמן ההריון – אלא בזמן לידה פעילה או ירידת מים כאשר העובר בתעלת הלידה עלול להדבק בחיידק.
מהו הסיכוי שהעובר יידבק?
למרות שלא מעט נשים הן נשאיות ל-GBS (כ-20% מהיולדות כאמור), קיים סיכון קטן מאד שהחיידק יעבור לילוד, ועם טיפול אנטיביוטי קטן אף יותר.
נכון ל-2016, שיעור תחלואת ילודים בספסיס עקב GBS עומד על 0.21 לאלף לידות חי ללא גורמי סיכון ועם גורמי סיכון 0.5 לאלף לידות חי. שיעור גולמי 0.27 (ממוצע רב שנתי מתוך המסמך המסכם של משרד הבריאות בנושא 2016) מבלי להתייחס למתן אנטיביוטיקה.
מהי בדיקת GBS והאם את צריכה לעבור אותה?
מדובר בבדיקת תרבית, שנלקחת מהנרתיק ומפי הטבעת באמצעות מטוש. הבדיקה יכולה להתבצע ע"י הרופא המטפל או באופן עצמאי. יש להקפיד על לקיחה נכונה של הבדיקה: משני האתרים – קודם מהנרתיק ולאחר מכן מפי הטבעת.
את הבדיקה נהוג לקחת בשבוע 36-37 להריון מכיוון שתוצאות הבדיקה תקפות ל-5 שבועות – פרק הזמן בו הלידה אמורה להתרחש (תוצאות הבדיקה לרוב חוזרות תוך כ-3 ימים ממועד שליחת הבדיקה למעבדה).
לעיתים ניתן לזהות את הימצאות החיידק גם בבדיקת תרבית שתן. אם החיידק מתגלה בתרבית שתן בשלב כלשהו בהריון, אין צורך לקחת תרבית נוספת מהנרתיק או מהרקטום, ומתייחסים לאשה כאל נשאית לחיידק. במקרה כזה מדובר על דלקת בדרכי השתן ולכן יש לטפל באנטיביוטיקה כבר במהלך ההריון ובנוסף, תטופלי כפי שרשום בהמשך גם במהלך הלידה הפעילה.
ההמלצה האם לבצע את הבדיקה מתבססת על ההנחיות של משרד הבריאות אשר עודכנו בדצמבר 2023.
טיפול במהלך הלידה יעשה על סמך תוצאות בדיקת ה-GBS שביצעת בקהילה. במידה ולא ביצעת בדיקה זו או טרם חזרה תשובה של הבדיקה, הטיפול במהלך הלידה יתבסס על הערכת הסיכון להימצאות החיידק, לפי הקריטריונים הבאים:
- אם בלידה קודמת ילדת תינוק שנדבק ב-GBS
- אם החלו לרדת לך מים לפני השבוע ה-37
- אם התרחשה ירידת מים שנמשכה מעל 18 שעות
- אם החלו צירים מוקדמים, לפני השבוע ה-37, שגרמו לשינויים ברורים בצוואר הרחם שלך
- אם אובחנה נוכחות של GBS בשתן בהיריון הנוכחי
- אם סבלת מחום הגבוה מ-38 מעלות במהלך הלידה
- במקרה בו בוצעה בדיקה מהירה ל-GBS בכניסתך לחדר לידה ותוצאות הבדיקה חיוביות.
משמעות הדבר היא שאם לא ביצעת משטח ל GBS או שעברו מעל 5 שבועות ממועד ביצוע המשטח, תקבלי אנטיביוטיקה מניעתית לפי גורמי הסיכון הנ"ל.
הטיפול הוא לרב תרופה בשם פניצילין דרך הוריד כל 4 שעות או תרופה חליפית אם את רגישה לפניצילין.
אם החיידק זוהה בתרבית שתן, תקבלי טיפול אנטיביוטי (בד"כ דרך הפה) במהלך ההריון לטיפול בדלקת, ובמהלך הלידה דרך הוריד כדי למנוע הדבקה של התינוק.
אם אינך בלידה פעילה ואין ירידת מים, אין צורך בטיפול אנטיביוטי גם אם יש משטח חיובי ל GBS!
טיפים מאיתנו, המיילדות
גם אם התברר שאת נשאית, ועלייך לקבל אנטיביוטיקה מניעתית לווריד במהלך הלידה עדיין תוכלי ללדת כפי שתכננת גם בלידה טבעית. בנוסף חשוב לדעת שגם אם מסיבה כלשהי לא תקבלי טיפול אנטיביוטי, הסיכוי שהעובר שלך יידבק הוא נמוך מאד.
במחלקת ילודים הרופא ישקלל את כלל גורמי הסיכון שלך (כמה זמן נמשכה ירידת המים? האם היה זיהום במי השפיר? האם מדובר בלידה מוקדמת? האם היה חיידק בנרתיק או בשתן?) ובאמצעות מחשבון מיוחד EOS (Early Onset Sepsis) יחשב את הסיכון של התינוק שלך לפתח זיהום. על סמך תוצאה זו הוא ייתן הנחיות להמשך מעקב. מרבית הילודים, גם אם האם לא הספיקה אנטיביוטיקה בלידה, לא יזדקקו למעקב מיוחד.
אם יש סיכון גבוה לזיהום, הרופא יבקש מעקב חום ובדיקת רופא לעיתים קרובות יותר או אפילו ספירת דם ותרביות, כך שאם חלילה הילוד נדבק, הוא יאובחן ויטופל בהקדם לאחר הלידה בהתאם למקובל בבית החולים בו ילדת.
כתבה: דיתה גולן הדרי, מיילדת ופסיכותרפיסטית CBT
קהילת הפייסבוק של הריוניות ולאחר לידה מחכה לך
#מיהמיילדתשלך? הוא הסלוגן שלנו, של ארגון המיילדות, וחלק ממנו קורה גם בקהילת הפייסבוק שהקמנו עבורך, ההריונית והיולדת. האם לרך הנולד.
מיילדות מוסמכות מחכות לענות על שאלותייך ולקרא את השיתופים שלכן בכל הקשור להריון, לידה ומה שביניהם.
מוזמנת להצטרף אלינו לשיח בלינק. את לא לבד
מחפשת ליווי מקצועי ע"י מיילדת?
אנחנו מזמינות אותך למנוע חיפוש מיילדת.
הכנה ללידה, טיפולים בהריון, ליווי בהריון, בלידה ולאחריה ועוד המון שירותים נוספים הניתנים ע"י המיילדות המקצועיות שלנו.
מוזמנת להיכנס ולמצוא את השירות המדוייק עבורך – לכניסה לשירות לחצי כאן
The post האם את צריכה לעבור בדיקת GBS בהיריון? appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>The post זו הזכות שלך, זו החובה שלנו appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>כשאנחנו אומרות #אניאיתך אנחנו מתכוונות לאורך כל ההריון והלידה.
אנחנו רוצות שתדעי שהזכות שלך לליווי רציף על ידי מיילדת, היא השליחות שלנו.
אנחנו מתרגשות לשתף אותך בסדרת סרטונים שיספרו עלינו ועל הדרך שעשינו. כדי שתכירי, תדעי ותדרשי את מה שמגיע לך – מיילדת איתך בכל שלבי ההריון והלידה.
מחפשת מיילדת שתלווה אותך בהריון? טיפולים משלימים ע"י מיילדת? הכנה ללידה? מוזמנת לחפש את המיילדת המדוייקת עבורך במנוע החיפוש למיילדת.
קהילת הפייסבוק של הריוניות ולאחר לידה מחכה לך
#מיהמיילדתשלך הוא הסלוגן שלנו, של ארגון המיילדות, וחלק ממנו קורה גם בקהילת הפייסבוק שהקמנו עבורך, ההריונית והיולדת. האם לרך הנולד.
מיילדות מוסמכות מחכות לענות על שאלותייך ולקרא את השיתופים שלכן בכל הקשור להריון, לידה ומה שביניהם.
מוזמנת להצטרף אלינו לשיח בלינק. את לא לבד
מחפשת ליווי מקצועי ע"י מיילדת?
אנחנו מזמינות אותך למנוע חיפוש מיילדת.
הכנה ללידה, טיפולים בהריון, ליווי בהריון, בלידה ולאחריה ועוד המון שירותים נוספים הניתנים ע"י המיילדות המקצועיות שלנו.
מוזמנת להיכנס ולמצוא את השירות המדוייק עבורך – לכניסה לשירות לחצי כאן
The post זו הזכות שלך, זו החובה שלנו appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>