שלפוחית השתן ממוקמת באגן ממש לפני הרחם. כשהיא מלאה היא תופסת מקום! היא עלולה להפריע לרחם להתכווץ באופן מיטבי ולראש להמשיך לרדת בתעלת הלידה.

במקרה של לידה טבעית, לרוב היולדת תרגיש צורך בהתרוקנות ותעשה זאת באופן עצמוני.

בלידה עם הרדמה אפידורלית, יולדות, לרוב, לא ירגישו את הצורך להתרוקן וגם אם כן, לא יוכלו לרוקן את שלפוחית השתן באופן מלא בשל ההשפעה של תרופות ההרדמה על האיזור. לכן, מפעם לפעם, תבוצע קטטריזציה (הכנסת קטטר לפי השופכה). ישנם חדרי לידה בהם זה יתבצע לסירוגין, וישנם חדרי לידה בהם יכניסו קטטר קבוע לאחר ביצוע הרדמה אפידוראלית, כאשר הקטטר יוצא לקראת לידת התינוק.

תופעה נוספת אופיינית היא שכאשר שלפוחית השתן מאד מלאה – האפידורל משפיע פחות טוב. ריקון שלפוחית השתן ישפר את השפעתו והכאב יפחת.

סיבה נוספת לריקון שלפוחית השתן באמצעות קטטר במהלך לידה עם הרדמה אפידורלית היא, שכמות שתן גדולה עלולה לגרום להרחבת השלפוחית ולפגיעה בתפקוד לאחר הלידה.

במהלך לידה, פעמים רבות מורכב עירוי נוזלים ליולדת אם זה כדי למנוע ירידה בלחץ דם כתופעת לוואי של ההרדמה האפידורלית, אם זה לטיפול במצוקה עוברית ואם זה בגלל מתן תרופות. כל הנוזלים הללו עלולים להצטבר לנפח לא קטן ולכן נדרשת גם תשומת לב לעצור את מתן הנוזלים כאשר זה מתאפשר.

בנקודה זו נרצה לגייס גם אותך ואת המלווים שלך על מנת לוודא עם המיילדת שאכן טפטוף מהיר של נוזלים חיוני. כשיולדת מקבלת כמות גדולה של נוזלים, יש צורך לרוקן את שלפוחית השתן יותר פעמים. למרות שריקון שלפוחית השתן במהלך לידה, במיוחד עם הרדמה אפידורלית, הוא חשוב וחיוני, חשוב לצמצם פעולה זו למינימום ההכרחי כי עבור חלק מהנשים התוצאה יכולה להיות דלקת בדרכי השתן (על אף שהפעולה מבוצעת בצורה סטרילית). בנוסף, עודף נוזלים גורם לבצקות ברגליים העלולות להקשות על הניידות, ובצקת בשד באזור העטרה שמקשה על ההנקה.