The post מתן נוגדי קרישה לאחר לידה appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>סוף סוף הגיע לסיומו היריון ארוך, אך תקין לגמרי וללא סיבוכים. הלידה הייתה נהדרת, התינוק יונק היטב ואת מרגישה מצוין. פתאום, כמה שעות לאחר הלידה האחות במחלקת יולדות מגיעה אלייך עם תרופה בשם קלקסן ומספרת לך שמעכשיו ובמשך שבוע את צריכה לקבל כל יום זריקה בבטן כדי למנוע יצירת קריש דם.
למה לתת נוגדי קרישה לאחר לידה?
אחד מהשינויים הפיזיולוגיים המשמעותיים בהיריון הוא עליה בתפקוד של מערכת הקרישה שמטרתה למנוע מנשים לדמם לאחר לידה. המשמעות היא, שהדם של אישה הרה וגם לאחריה, נקרש בקלות רבה יותר ומהר יותר מאישה לא בהיריון.
למרות שזהו מנגנון פיזיולוגי שנועד להציל חיים, ישנם מצבים בהם קרישיות היתר הטבעית עלולה לגרום להופעת קריש דם לאחר הלידה, לרוב בוורידי הרגליים (נקרא VTE אירוע ורידי תרומבוטי) ובמקרה החמור יותר, קריש הדם יכול לנדוד במחזור הדם מהרגל לריאות, לגרום לקושי נשימתי משמעותי ואף למוות. תופעה זו נקראת תסחיף ריאתי.
תסחיף ריאתי הוא גורם התמותה האימהית השני בשכיחותו בעולם, לאחר דימום, כשלא ניתן טיפול מניעתי. הסיכון לאירוע מסוג זה, הוא פי 5 יותר גבוה לאחר לידה מאשר בהיריון עצמו. שכיחות אירוע VTE בנשים לאחר לידה הוא פי 60 בהשוואה לנשים לא הריוניות.
מי נמצאת בסיכון?
מחקר מראה, שישנם מספר גורמי סיכון משמעותיים המתחלקים לרמת סיכון גבוהה ונמוכה. אם לאישה גורם סיכון אחד מהרמה הגבוהה או שניים מהרמה הנמוכה, היא עלולה לפתח VTE בסבירות גבוהה יחסית. הטיפול המניעתי שנהוג בשנים האחרונות הפחית סיבוך זה ב- 60-70%. כמובן שלכל מי שיש הפרעת קרישה מאובחנת וטופלה בקלקסן בהיריון, תמשיך גם לאורך כל משכב הלידה.
מהם גורמי הסיכון?
יש כמה וכמה גורמי סיכון הקשורים במחלות רקע, ניתוח קיסרי מתוכנן או דחוף, הגיל, המשקל, מספר הלידות, סיבוכים בלידה, מספר עוברים ועוד.
בקשי מהצוות הסבר מפורט על הסיבות האישיות שלך למתן הטיפול, על מנת שתוכלי לקבל החלטה מושכלת בנושא.
מה הטיפול?
מתן קלקסן בזריקה תת עורית, אחת ליום בד"כ למשך 7 ימים, 6-12 שעות לאחר הלידה. מינון ומשך טיפול יכולים להשתנות בהתאם לנתונים האישיים של כל אישה והפרוטוקול המקובל באותו בית חולים.
לנשים אחרי ניתוח קיסרי ייתכן ויעשה שימוש בשרוול מתנפח על הרגליים שמעודד זרימת דם עד לתחילת ניידות ולתחילת מתן קלקסן במידת הצורך.
זכרי שאם בעבר לא קיבלת טיפול בנוגדי קרישה לאחר לידה, יתכן ולא היית בקבוצת סיכון או שילדת לפני שהחלו בפרוטוקול זה של טיפול מניעתי.
ואם אני לא מעוניינת בטיפול?
אם למרות היותך בקבוצת סיכון מוגבר לפתח VTE לאחר לידה אינך מעוניינת בטיפול בקלקסן, יש חשיבות גבוהה להתנהגות מניעתית וזיהוי מוקדם.
- הימנעי משכיבה וישיבה ממושכת. הקפידי להתהלך כל כמה שעות כדי לעודד זרימת דם ברגליים.
- הימנעי מישיבה רגל על רגל.
- הרבי בשתייה.
שימי לב להופעת חום כאב ואודם מקומי בעיקר בשוק של הרגל או לקושי בנשימה ושיעול חדש. בכל מקרה שמופיעים סימפטומים אלו גשי לקבלת עזרה רפואית באופן דחוף.
המלצות אלו נכונות לכל אישה לאחר לידה בלי קשר למידת הסיכון שלה.
מי יזריק לי אחרי הלידה?
בפעם הראשונה האחות תזריק לך, אך מאחר ואת אמורה להמשיך טיפול גם בבית רצוי שתלמדי להזריק לעצמך או שמישהו מהמשפחה ילמד אם את חושבת שלא מתאים לך לבד. אם הזרקה עצמית היא לא אופציה, תמיד ניתן לגשת לקופת חולים לקבל את הזריקה.
חשוב לזכור שנוגדי קרישה עלולים לגרום לדימום:
הימנעי משימוש בסכין גילוח להסרת שערות בתקופת השימוש בקלקסן
לאחר שלקחו ממך בדיקות דם או הוציאו עירוי, לחצי מספר דקות על המקום – יתכן שזה ידמם יותר מהרגיל.
השתמשי במברשת שיניים רכה
היזהרי מחפצים חדים, אם נחתכת או נדקרת הפעילי לחץ ממושך לעצירת הדימום.
שימי לב לדימום וגינלי מוגבר, לדימום מהאף, דימום מהחניכיים או לסימנים של שטפי דם ודווחי לרופא בהקדם.
חשוב לדעת
נשים הסובלות מהפרעת קרישה ומעוניינות בהרדמה אפידורלית צריכות להפסיק את נטילת התרופה 12-24 שעות לפני הלידה (בהתאם למינון התרופה) משום שהיא מעלה סיכון לדימום באזור האפידורל. 6-12 שעות לאחר הלידה, יש לחזור וליטול אותה במינון הרגיל עד 6 שבועות לאחר הלידה.
אז מה חשוב לדעת אם בחרת בהזרקה עצמית?
אמרי לאחות שאת מעוניינת בהדרכה להזרקה עצמית. בצורה זו כבר מההזרקה הראשונה היא תתחיל ללמד אותך.
הקפידי שלפני השחרור ניסית לפחות פעם אחת להזריק לעצמך תחת השגחה. או שמי שאמור להזריק לך עשה זאת לפחות פעם אחת.
התרופה מגיעה במזרק מוכן. קראי בעיון את ההנחיות בדף המגיע עימו.
מומלץ להכין בקבוק עם פיה רחבה כמו של פיוז טי אליו ניתן להשליך את המזרקים המשומשים ולסגור עם פקק – לאחסן רחוק מהישג ידם של ילדים.
כתבה:
קרן לויטין, מיילדת, מרצה בכירה במחלקה לסיעוד אוניברסיטת בן גוריון
קהילת הפייסבוק של הריוניות ולאחר לידה מחכה לך
#מיהמיילדתשלך? הוא הסלוגן שלנו, של ארגון המיילדות, וחלק ממנו קורה גם בקהילת הפייסבוק שהקמנו עבורך, ההריונית והיולדת. האם לרך הנולד.
מיילדות מוסמכות מחכות לענות על שאלותייך ולקרא את השיתופים שלכן בכל הקשור להריון, לידה ומה שביניהם.
מוזמנת להצטרף אלינו לשיח בלינק. את לא לבד
מחפשת ליווי מקצועי ע"י מיילדת?
אנחנו מזמינות אותך למנוע חיפוש מיילדת.
הכנה ללידה, טיפולים בהריון, ליווי בהריון, בלידה ולאחריה ועוד המון שירותים נוספים הניתנים ע"י המיילדות המקצועיות שלנו.
מוזמנת להיכנס ולמצוא את השירות המדוייק עבורך – לכניסה לשירות לחצי כאן
The post מתן נוגדי קרישה לאחר לידה appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>The post עור לעור – רגעים של רכות appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>הרגע הזה, אחרי כל עוצמות הלידה, החששות, הציפיות, העבודה הקשה.
אחרי הבכי הראשון, התינוק או התינוקת שלך, מונחים עלייך עור לעור, Skin to skin.
הרגע הזה, של וואהו! קשה להאמין שהוא או היא כבר כאן. בשקט, ברוגע ובשלווה, מתחילים את מסעם בעולם, עם התשתית הטובה ביותר.
מהו מגע עור לעור?
כשהתינוק עירום מונח על בטנך או על החזה שלך, לאחר שנוגב, במגע ישיר עם עורך ושוהה שם כשעה, רצוי עד לאחר ההנקה הראשונה. חשוב ששניכם תהיו מכוסים בשמיכה בזמן הזה, כדי למנוע איבוד חום.
זה כמובן המצב האופטימלי. לעיתים, מסיבות שונות לא מתאפשרת שעה שלמה.
מגע עור לעור מיד לאחר הלידה מאפשר:
- לתינוק:
- להסתגל לחיים מחוץ לרחם באופן הדרגתי – לשמור על חום גוף, להסדיר דופק ונשימה ולאזן את רמות הסוכר בדם.
- להפעיל את מנגנון ייצור החלב ולהאריך משך הנקה בלעדית.
- ליצור אפקט של שיכוך כאבים והרגעה – פחות הפרשה של קורטיזול ויותר הפרשת אוקסיטוצין.
- חיזוק הקשר עם האמא.
- השפעה טובה על ההתפתחות הקוגנטיבית והרגשית של התינוק – כמה שיותר עור לעור במהלך החודשים הראשונים לחיים.
- להשפיע על המיקרוביום של התינוק (חיידקי המעי) – עור לעור מוקדם עם אמא תורם למעבר והתרבות חיידקים שנמצאים על עור האם אל התינוק ובכך לחזק את מערכת החיסון שלו.
**מגע עור לעור עם בן/בת משפחה קרוב אחר ישיג השפעה דומה על המיקרוביום במידה ולא מתאפשר עור לעור עם אמא.
- מגביר הפרשת אוקסיטוצין אצל האמא, שתורם לכיווץ הרחם ומניעת דימום מוגבר ומעודד הפרשת קולוסטרום וגם תורם לעלייה במצב הרוח ולהתפתחות הקשר בין אמא והתינוק שלה.
- חיזוק הקשר אם התינוק
האם עור לעור מתאפשר אחרי לידה קיסרית?
זה תלוי בסוג ההרדמה ובמדיניות בית החולים.
בניתוח מתוכנן מומלץ להעלות את הנושא במפגש עם הצוות לקראת הניתוח הקיסרי. ברוב חדרי הלידה, יש אפשרות לניתוח קיסרי ידידותי בו עור לעור בהחלט מתאפשר ואף מומלץ.
בניתוח חירום הסיכוי לעור לעור מיידי הוא נמוך יותר ואז אבא או אמא נוספת, יכולים להעניק מגע עור לעור במחלקת ילודים עד שתיפגשו.
הדבר נכון גם בלידה רגילה כאשר מצב האם לא מאפשר מגע עור לעור באופן מידי, ואז בן.בת הזוג יכולים לעשות זאת עוד בחדר לידה.
צריך לזכור שהקשר עם התינוק שלך רק מתחיל בלידה וכל החיים לפניכם. אז אם במקרה לא התאפשר עור לעור מייד לאחר הלידה, אף פעם לא מאוחר! תעשו זאת מייד כשתיפגשו וכמה שיותר.
כמה מילים על בטיחות
המודעות היום לנושא עור לעור היא גבוהה והדבר נעשה על בסיס שגרתי בחדרי הלידה בארץ כשהדבר מתאפשר מבחינת מצב התינוק ומצב האמא.
חשוב לנו שתדעי, שעל מנת לאפשר עור לעור בצורה בטוחה, מצבך ומצב התינוק צריך להיות תקין – המעקב אחר מצבכם ממשיך לאורך כל השהות בחדר לידה. בכל שינוי במצבך או במצב התינוק עדכנו באופן מיידי את הצוות.
כדי לשמור על בטיחות התינוק ולתת מענה מהיר בעת הצורך, נחוצה נוכחות של אדם נוסף בחדר – מלווה או איש צוות.
אנחנו מאחלות ליולדות שבדרך לידה בריאה ומעצימה.
כתבה: דיתה גולן הדרי, מיילדת, יועצת הנקה ופסיכותרפיסטית CBT.
קהילת הפייסבוק של הריוניות ולאחר לידה מחכה לך
#מיהמיילדתשלך? הוא הסלוגן שלנו, של ארגון המיילדות, וחלק ממנו קורה גם בקהילת הפייסבוק שהקמנו עבורך, ההריונית והיולדת. האם לרך הנולד.
מיילדות מוסמכות מחכות לענות על שאלותייך ולקרא את השיתופים שלכן בכל הקשור להריון, לידה ומה שביניהם.
מוזמנת להצטרף אלינו לשיח בלינק. את לא לבד
מחפשת ליווי מקצועי ע"י מיילדת?
אנחנו מזמינות אותך למנוע חיפוש מיילדת.
הכנה ללידה, טיפולים בהריון, ליווי בהריון, בלידה ולאחריה ועוד המון שירותים נוספים הניתנים ע"י המיילדות המקצועיות שלנו.
מוזמנת להיכנס ולמצוא את השירות המדוייק עבורך – לכניסה לשירות לחצי כאן
The post עור לעור – רגעים של רכות appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>The post על סחיטת קולוסטרום שאיבת חלב וההבדל ביניהן appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>מחקרים רבים הוכיחו כי חלב אם, החיוני לגדילה ולהתפתחות התינוק, עוזר להגן עליו מפני מחלות וזיהומים. בנוסף, ידוע שההנקה מגינה גם על האם מפני מחלות ומסייעת לחיזוק הקשר בין האם לתינוקה.
ועם כל זאת, לפעמים התנאים לא מאפשרים הנקה מיידית, ומה אז?
יש פיתרון – סחיטת קולוסטרום!
מה ההבדל בין סחיטה לשאיבה?
סחיטת חלב אם נועדה לימים הראשונים אחרי הלידה כאשר קיים קולסטרום בכמות מזערית בשד. לעומת זאת, שאיבת חלב מתאימה לתקופה בה יש חלב בשל, בדרך כלל החל מיומיים שלושה לאחר הלידה.
מהו הקולוסטרום?
קולסטרום הוא החלב הראשוני שגופך מייצר והוא קיים החל משבוע 16 להריון.
חשיבות הקולוסטרום נובעת מהעובדה שחלב זה מכיל כמות גדולה של נוגדנים המצפה את רירית המעי בשכבת הגנה מפני זיהומים, והוא מותאם במיוחד לימיו הראשונים של התינוק.
מומלץ לסחוט קולוסטרום מוקדם ככל האפשר, אפילו תוך שעה מהלידה, בכדי להעניק לתינוקך מזון ראשוני ולהגדיל את סיכוייו לינוק.
מה מכיל הקולסטרום?
- חומצות שומן התורמות להתפתחות המוח
- הורמונים המסייעים לעיכול
- גורמי גדילה
- נוגדנים ותאים חיים ממערכת החיסון
- שומנים, סוכרים וחלבונים שמסייעים לגדילה ולהתפתחות
כדאי לדעת!
מרקם הקולסטרום סמיך, צבעו שקוף צהבהב וכמותו קטנה ביותר, אך מספקת את כל צרכי התינוק.
ביומיים הראשונים, בכל סחיטה ניתן לראות כמות קטנה של קולסטרום, ממש טיפות ספורות (נפח של 5-7 מ"ל בכל סחיטה – ככפית) בהמשך, הקולוסטרום מתחלף בחלב בשל. צבעו הופך ללבן, הוא דליל יותר והנפח עולה.
איך סוחטים קולסטרום?
סחיטת הקולוסטרום נעשית בעזרת האצבעות "אצבע" ו"אגודל" הממוקמות האחת מעל העטרה והשנייה מתחתיה (ולא על הפטמה שכן אז לא ייצא קולוסטרום) ומגלגלים את האצבעות האחת כלפי השנייה בצורה שמדמה את היניקה של התינוק. סוחטים את הקולוסטרום למזרק עם פקק או לכפית. הסחיטה נמשכת מספר דקות עד לקבלת הכמות הנדרשת. הפעולה אינה נעימה אך לא כואבת.
באיזו תדירות סוחטים קולוסטרום?
תלוי בסיבה!
כאשר אין אפשרות להניק כלל, כדאי לסחוט בתדירות של 8-12 פעמים ביממה, כל שעתיים שלוש, בכדי לבסס ולתחזק את תפוקת החלב.
אם מדובר בסחיטה ראשונית עד לתחילת הנקה זה יכול להיות חד פעמי או כל שעתיים שלוש תלוי במצב הייחודי שלך ושל תינוקך.
מי יכול להרוויח הכי הרבה מסחיטת קולוסטרום?
פגים – גם כאלו שממש קרובים לשבוע 37.
ילוד שמאושפז בפגיה – גם אם אינו פג, אך זקוק להשגחה מיוחדת.
ילוד שחווה מצוקה בלידה ועבר במהירות להשגחה במחלקת ילודים.
לקראת ניתוח קיסרי מתוכנן או דחוף, כאשר יש סבירות גבוהה שתהיה הפרדה בין האם לילוד.
כאשר לא מתאפשרת הנקה בגלל טיפול דחוף לאם או לילוד, או קושי בחיבור של התינוק לאמא.
מתי שואבים חלב?
– כאשר מסיבה כלשהי לא ניתן לחבר את התינוק ישירות לשד. אם זה בגלל מצב התינוק, בגלל המצב שלך או בגלל שיש קושי בחיבור ובהצמדה.
– להגברת ייצור חלב במצבים בריאותיים שמשפיעים על יצור החלב כמו בעיות הורמונליות (תת פעילות בלוטת התריס, שחלות פוליציסטיות, סכרת) ובמצבים שקשורים ללידה: ניתוח קיסרי או דימום חמור אחרי הלידה.
איך שואבים חלב?
באמצעות משאבה.
קיימים סוגים שונים של משאבות:
משאבות לשימוש אישי חשמליות או ידניות.
משאבות שמתאימות לשימוש רב של נשים כמו שיש בבית חולים שמתאימות כשיש צורך בשאיבה "למרחקים ארוכים" ובכמויות רבות כמו תאומים או פגים.
לפני שאיבה מומלץ לעסות את השד ואז לבצע את השאיבה. 10-15 דקות מכל צד.
חשוב לציין – שהכמות שיוצאת בשאיבה אינה זהה לכמות שהתינוק יונק. היניקה של התינוק הרבה יותר יעילה, בדרך כלל, מאשר פעולת המשאבה.
לעיתים, כששואבים לצורך הגברת ייצור חלב – בשאיבות הראשונות לפחות בתחילת הפעולה לא בהכרח ייצא חלב – חשוב לדעת שעדיין יש השפעה על מנגנון הייצור והחלב יגיע בהמשך.
חשוב לשתות, לאכול ולנוח כאשר את נעזרת בשאיבות (בדיוק כמו בהנקה). כדי לסייע לייצור והפרשת החלב אפשר להיעזר בבגד של התינוק עם ריח שלו או תמונה – המראה, הריח והמחשבה על התינוק גורמים להפרשת אוקסיטוצין שאחראי על רפלקס שחרור החלב וחומרים מרגיעים נוספים שתורמים לתהליך.
באיזו תדירות שואבים חלב?
תדירות השאיבות היא בהתאם למטרה. אפשר לשלב הנקה ושאיבה. במידה והתינוק אינו יונק כלל, מומלץ לשאוב לפחות 8 פעמים ביממה על מנת להשיג, ובהמשך גם לשמר, תפוקת חלב מספקת.
שאיבה יכולה להשתלב, בכל שלב, בהנקה- גם כשהתינוק מעט גדל ואת רוצה לצאת מהבית בלעדיו וגם כשאת חוזרת לעבודה.
אם יש לך עוד שאלות על סחיטת חלב לאחר הלידה או שאיבה, את מוזמנת לשאול בקהילת היולדות שלנו בפייסבוק – מילה של מיילדת.
כתבו:
מאיה סגלוביץ, מיילדת, סגנית אחות אחראית חדר לידה בלינסון ויועצות הנקה
דיתה גולן הדרי, מיילדת, יועצת הנקה ופיסכותרפיסטית CBT
קהילת הפייסבוק של הריוניות ולאחר לידה מחכה לך
#מיהמיילדתשלך? הוא הסלוגן שלנו, של ארגון המיילדות, וחלק ממנו קורה גם בקהילת הפייסבוק שהקמנו עבורך, ההריונית והיולדת. האם לרך הנולד.
מיילדות מוסמכות מחכות לענות על שאלותייך ולקרא את השיתופים שלכן בכל הקשור להריון, לידה ומה שביניהם.
מוזמנת להצטרף אלינו לשיח בלינק. את לא לבד
מחפשת ליווי מקצועי ע"י מיילדת?
אנחנו מזמינות אותך למנוע חיפוש מיילדת.
הכנה ללידה, טיפולים בהריון, ליווי בהריון, בלידה ולאחריה ועוד המון שירותים נוספים הניתנים ע"י המיילדות המקצועיות שלנו.
מוזמנת להיכנס ולמצוא את השירות המדוייק עבורך – לכניסה לשירות לחצי כאן
The post על סחיטת קולוסטרום שאיבת חלב וההבדל ביניהן appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>The post שלפוחית השתן שלנו – בואי נדבר עליה! appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>שלפוחית השתן בהיריון
רגיזה, מרגיזה, מטרידה ולוחצת!
כל אישה בהריון מגלה שיחד עם התקדמות ההיריון והבטן הגדלה, שלפוחית השתן דורשת יחס ומטרידה עד שלפעמים היא ממש מאבדת שליטה.
במהלך ההיריון מתרחשים שינויים פיזיים והורמונליים המשפיעים על שלפוחית השתן והאגן.
השפעת גדילת הרחם
בכל טרימסטר הרחם הגדל משפיע אחרת על שלפוחית השתן.
בטרימסטר הראשון בהשפעת הגדילה של הרחם באגן תתחילי להרגיש תכיפות במתן שתן.
בטרימסטר השני, הרחם אמנם גדל יותר, אך יוצא מהאגן ומסיבה זו הלחץ על שלפוחית השתן מוקל מעט.
בטרימסטר השלישי, כשהעובר גדל משמעותית ועימו הרחם, הלחץ הגובר על שלפוחית השתן, גורם לשינוי במבנה שלה, לירידה בנפח ולתכיפות גוברת במתן שתן.
השפעה הורמונלית
במשך כל ההריון ההשפעה של הורמון הפרוגסטרון גורמת להרפיה של השרירים והרחבה של השופכנים שהם הצינורות המחברים בין הכליות ושלפוחית השתן.
תופעה נוספת שאופיינית להיריון היא היחלשות רצפת האגן הן בגלל הרחם הגדל והן בגלל השפעת הורמוני ההיריון על השרירים והרצועות באגן.
מה המשמעות של זה?
בעקבות השינויים הפיזיולוגיים כל הריונית תחווה הפרעות במתן השתן במידה כזו או אחרת:
- עליה בדחיפות ותכיפות הצורך במתן שתן – התדירות עולה והיכולת להתאפק יורדת.
- מתן שתן בלילה – התעוררות במהלך הלילה בשל הצורך להתרוקן.
- בריחת שתן במאמץ – לאחר שיעול או התעטשות, צחוק או פעילות גופנית.
- שכיחות גבוהה יותר של דלקות בדרכי השתן שיכולות להופיע ללא סימפטומים מובהקים או שיש קושי בזיהוי כי אכן מדובר בדלקת בשל השינויים הפיזיולוגיים הקשורים להריון (שדומים לתסמינים של דלקת).
בואו נרחיב קצת על דלקת בדרכי השתן
כל דלקת בדרכי השתן יכולה להוביל לצירים מוקדמים ולידה מוקדמת ולכן חשוב לזהות ולטפל בזמן.
הסיבה לשכיחות הגבוהה של דלקות בדרכי השתן קשורה לכך ששלפוחית השתן אינה מתרוקנת באופן מלא ולכן חיידקים יכולים לשגשג בתוכה. בנוסף, ההרחבה של השופכנים מאפשרת חזרת שתן מהשלפוחית דרך השופכנים לכליות – דבר שיכול לגרום לזיהום בכליות שנקרא Pyelonephritis. זיהום בכליות כרוך בכאב ואי נוחות ומסכן את הכליות ואת ההריון. מסיבה זו כל דלקת בדרכי השתן חייבת להיות מטופלת בהריון על מנת למנוע זיהום בכליות וכפי שציינו קודם, למנוע גם צירים מוקדמים ולידה מוקדמת.
מה אנחנו ממליצות?
- להרבות בשתייה בהריון. ההמלצה היא בין 2-3 ליטר ליום, זה עוזר להפחית את הסיכון לדלקת בדרכי השתן, אך יחד עם זאת לצמצם את כמות השתיה לפני שינה או נסיעה מרוחקת.
- לבצע מעקב שיגרתי לשלילת דלקת בדרכי השתן ע"י תרבית שתן בהתאם להנחיות אחות ליווי ההיריון או הרופא.
- להעזר בפיזיותרפיה של רצפת האגן לחיזוק האזור באופן שגרתי ועל אחת כמה וכמה אם את חשה קושי בשליטה במתן שתן בזמן מאמץ.
ומה עם השלפוחית שלנו בלידה?
שלפוחית השתן ממוקמת באגן ממש לפני הרחם. כשהיא מלאה היא תופסת מקום! היא עלולה להפריע לרחם להתכווץ באופן מיטבי ולראש להמשיך לרדת בתעלת הלידה.
במקרה של לידה טבעית, לרוב היולדת תרגיש צורך בהתרוקנות ותעשה זאת באופן עצמוני.
בלידה עם הרדמה אפידורלית, יולדות, לרוב, לא ירגישו את הצורך להתרוקן וגם אם כן, לא יוכלו לרוקן את שלפוחית השתן באופן מלא בשל ההשפעה של תרופות ההרדמה על האיזור. לכן, מפעם לפעם, תבוצע קטטריזציה (הכנסת קטטר לפי השופכה). ישנם חדרי לידה בהם זה יתבצע לסירוגין, וישנם חדרי לידה בהם יכניסו קטטר קבוע לאחר ביצוע הרדמה אפידוראלית, כאשר הקטטר יוצא לקראת לידת התינוק.
תופעה נוספת אופיינית היא שכאשר שלפוחית השתן מאד מלאה – האפידורל משפיע פחות טוב. ריקון שלפוחית השתן ישפר את השפעתו והכאב יפחת.
סיבה נוספת לריקון שלפוחית השתן באמצעות קטטר במהלך לידה עם הרדמה אפידורלית היא, שכמות שתן גדולה עלולה לגרום להרחבת השלפוחית ולפגיעה בתפקוד לאחר הלידה.
במהלך לידה, פעמים רבות מורכב עירוי נוזלים ליולדת אם זה כדי למנוע ירידה בלחץ דם כתופעת לוואי של ההרדמה האפידורלית, אם זה לטיפול במצוקה עוברית ואם זה בגלל מתן תרופות. כל הנוזלים הללו עלולים להצטבר לנפח לא קטן ולכן נדרשת גם תשומת לב לעצור את מתן הנוזלים כאשר זה מתאפשר.
בנקודה זו נרצה לגייס גם אותך ואת המלווים שלך על מנת לוודא עם המיילדת שאכן טפטוף מהיר של נוזלים חיוני. כשיולדת מקבלת כמות גדולה של נוזלים, יש צורך לרוקן את שלפוחית השתן יותר פעמים. למרות שריקון שלפוחית השתן במהלך לידה, במיוחד עם הרדמה אפידורלית, הוא חשוב וחיוני, חשוב לצמצם פעולה זו למינימום ההכרחי כי עבור חלק מהנשים התוצאה יכולה להיות דלקת בדרכי השתן (על אף שהפעולה מבוצעת בצורה סטרילית). בנוסף, עודף נוזלים גורם לבצקות ברגליים העלולות להקשות על הניידות, ובצקת בשד באזור העטרה שמקשה על ההנקה.
ומה קורה עם השלפוחית שלנו אחרי הלידה?
שלפוחית שתן מלאה יכולה להפריע להתכווצות הרחם לאחר הלידה. מאחר ומנגנון עצירת הדימום לאחר הלידה הוא בראש ובראשונה ע"י התכווצות הרחם, יש חשיבות רבה לריקון השלפוחית לאחר הלידה, על מנת למנוע דימום יתר.
יולדת ללא אפידורל, לרוב, תרגיש צורך להתרוקן באופן עצמוני, ותהיה מסוגלת לכך. יחד עם זאת, לעיתים, עקב לחץ ממושך באזור, תיתכן בצקת סביב פתח השופכה וקושי להתרוקן למרות שיש תחושה וצורך. במקרה כזה, חשוב לדווח לאחות/מיילדת וייתכן שיהיה צורך בקטטר עד לירידת הבצקת.
ליולדת תחת השפעה אפידורלית, יכול להיות שתחושת הריקון תתעכב, בעיקר אם קיבלה תוספת הרדמה לפני ביצוע תפירה. במצב זה, יתכן קושי במתן שתן שיחייב הכנסת קטטר חד פעמית לריקון השלפוחית עד חזרה מלאה של תחושת הצורך בהתרוקנות, על מנת לאפשר כאמור לרחם להתכווץ היטב לאחר הלידה.
בתקופת משכב הלידה
בימים הראשונים ועד חודש וחצי לאחר הלידה, יש יולדות שעדיין יחושו את אותן הפרעות במתן השתן, כמו אי שליטה במתן השתן עם או בלי מאמץ, בעיקר בשל חולשת שרירי רצפת האגן ושינויים הורמונליים ומבניים בעקבות ההריון. כמו כן, יש נטייה להפרשת כמויות שתן גדולות ותכופות – כך הגוף נפטר מעודפי נוזלים שהצטברו בהריון ובלידה.
מומלץ לכל אישה לקבוע פגישה עם פיזיותרפיסטית רצפת אגן בתום משכב לידה להערכת מצב רצפת האגן ולקבל תרגילים לחיזוק .
במידה והיו קרעים בדרגה גבוהה, בוודאי שיש צורך בהפניה לפיזיותרפיה והמשך מעקב רפואי.
מעבר התינוק בתעלת הלידה גורם למעין שפשוף ברקמה העדינה של האזור, כך שלעיתים קרובות יש צריבה במתן שתן גם אם לא נגרם קרע או היה צורך בתפרים.
בגלל השינויים ההורמונליים שעדיין קיימים בתקופה זו, והצורך לעיתים בקטטריזציה במהלך הלידה, נשים רגישות יותר בתקופת משכב הלידה לזיהומים בדרכי השתן. גם בשלב זה, עלול להיות קושי בזיהוי הסימנים, מאחר ועדיין יש תכיפות בהפרשת שתן וצריבה בגלל פגיעה ברירית של הנרתיק ובפרינאום.
מיילדות ממליצות
- להקפיד על שתייה מספקת גם לאחר הלידה.
- לתת שתן מתחת למים זורמים למהילת השתן והפחתת תחושת הצריבה.
- למסור תרבית שתן בקופת החולים במידה ועולה חשש לדלקת בדרכי השתן.
- תרגול וחיזוק שרירי ריצפת האגן לאחר הלידה ובדיקה של פיזיותרפיסטית רצפת אגן.
יש לך עוד שאלות על שלפוחית השתן בהיריון ואחרי לידה? הצטרפי אלינו בקבוצת הפייסבוק שלנו, מילה של מיילדת.
כתבה: בת שבע אלימלך דליות, אחות מיילדת, חדר לידה הדסה עין כרם.
קהילת הפייסבוק של הריוניות ולאחר לידה מחכה לך
#מיהמיילדתשלך? הוא הסלוגן שלנו, של ארגון המיילדות, וחלק ממנו קורה גם בקהילת הפייסבוק שהקמנו עבורך, ההריונית והיולדת. האם לרך הנולד.
מיילדות מוסמכות מחכות לענות על שאלותייך ולקרא את השיתופים שלכן בכל הקשור להריון, לידה ומה שביניהם.
מוזמנת להצטרף אלינו לשיח בלינק. את לא לבד
מחפשת ליווי מקצועי ע"י מיילדת?
אנחנו מזמינות אותך למנוע חיפוש מיילדת.
הכנה ללידה, טיפולים בהריון, ליווי בהריון, בלידה ולאחריה ועוד המון שירותים נוספים הניתנים ע"י המיילדות המקצועיות שלנו.
מוזמנת להיכנס ולמצוא את השירות המדוייק עבורך – לכניסה לשירות לחצי כאן
The post שלפוחית השתן שלנו – בואי נדבר עליה! appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>The post צמחי מרפא ושמנים אתרים להפחתת חרדה בהריון והנקה appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>בימים מורכבים אלו, כל אחת מאיתנו מגיבה אחרת למצב, והתנאים האישיים של כל אחת מאיתנו שונים. המשותף הוא שנשים רבות חשות דאגה לגבי העתיד כשדאגה וחרדה אופפת, קשיי שינה, חשש לבאות, חרדה קיומית ואי ודאות, חרדה במישורים רבים. הרבה תוהות כיצד ניתן ללדת בתנאים של חוסר ביטחון
מהי חרדה?
מצב של אי שקט ותחושת חוסר אונים הנובעים מאיום או סכנה במודע או שלא במודע. החרדה יכולה להופיע באופן ספונטני או להיבנות בהדרגה ולהתבטא בהיבט הפיזי והנפשי.
אז מה עושים?
חשוב לדעת שישנן אופציות טיפוליות שונות ומגוונות על מנת לעזור להתמודד בעת אירוע מלחמתי, ומצבי סטרס שונים, חלקן התנהגותיות וחלקן תרופתיות בין הכלים השונים:
- פעילות גופנית
- הרפיות
- מיינדפולנס
- טיפול פסיכולוגי
- טיפול תרופתי
- פרחי באך
- שמנים אתריים
- צמחי מרפא, שעליהם נפרט בדף זה.
צמחי מרפא לשימוש בהריון ובהנקה
מכיוון שישנם שמנים וצמחי מרפא שלא ניתן לקחת עם תרופות מסוימות או אם ישנם מחלות רקע מסוימות חשוב לעשות בהם שימוש רק לאחר התייעצות עם הרבליסט/ית או ארומתרפיסט/ית מוסמך/ת.
קמומיל
צמח מרגיע, טוב לכאבי בטן, ותסמונת המעי הרגיז .עקב חילוקי דעות בספרות המקצועית מבחינת השפעתו במהלך ההריון ניתן להשתמש בו מאמצע הטרימסטר השני ואילך. אין מניעה להשתמש בו במהלך ההנקה.
אסור לשימוש-במידה וישנה רגישות ידועה לצמחים אלו או למשפחת המורכבים שהבבונג / קמומיל שייך אליהם, יש להימנע משימוש להימנע בטרימסטר ראשון של הריון.
שעונית (passion flower) / פסיפלורה
מרגיע, מרדים, נוגד חרדה, מפחית לחץ דם, ומשכך כאב, בהריון מותר מאמצע טרימסטר שני ואילך ,מותר בהנקה.
אסור לשימוש- יש להימנע אצל אנשים הסובלים מדיכאון, להימנע משימוש בטרימסטר הראשון להריון.
ולריאן
מרגיע, משכך כאב, משרה שינה, נוגד חרדה ומרומם מותר בהריון, להימנע משימוש בתקופת ההנקה.
קערורית אמריקאית
מרגיעה, נוגדת חרדה, מזין את מערכת העצבים ניתן לבעיות שינה, קשב וריכוז ועוד. מותרת בהנקה.
אסור לשימוש בהריון– אין אינדיקציה שבמינון מוגבל ונמוך נגרם נזק או רעילות אך לא נערכו מחקרים בנושא ולכן עדיף להימנע משימוש בו במהלך ההריון. בנוסף אין להשתמש אם ידועות הפרעות בתפקוד בלוטת התריס.
ויתניה
שייך למשפחת האדפטוגנים, מלשון אדפטציה (הסתגלות). אדפטוגן הוא צמח שתומך במערכת החיסון ובמצבי מתח וחרדה שונים.
פעילותו :אדפטוגן, נוגד חימצון, משקם מערכת עצבים ונוגד חרדה, משפר תיפקוד קוגנטיבי, ונוגד דיכאון, ממריץ את תפקוד בלוטת התריס.
בנוסף, ויתניה משמשת לעידוד תנובת החלב בקרב נשים מניקות כך שימוש בו בזמן הנקה הוא 1+1J
אסור לשימוש – הפרעות בתפקוד בלוטת התריס
Centella (ספלילה)
טוב לטיפול בכוויות, כיבים, פצעים ביכולתו לשפר תפקודים מנטליים, טוב לטיפול בדיכאון חרדות אפילפסיה, דלקות מפרקים ובעיות פריון.
מותרת בהריון והנקה
מליסה
המליסה אפשרית לשימוש בהנקה. שמן המליסה עשוי לעבור לחלב אם ולהשרות השפעה מרגיעה קלה גם על התינוק היונק.
אסור לשימוש – יש להימנע משימוש בזמן הריון.
תרזה, טיליה
הטיליה מומלצת לשימוש במקרים של לחץ דם גבוה, סטרס, חרדה, מיגרנות והפרעות שינה. מותרת לשימוש בהנקה.
אסור לשימוש – מומלץ להימנע בזמן הריון עקב חוסר מידע קליני על השפעותיו. בנוסף, במקרים של אנמיה, אין לצרוך בסמוך ללקיחת תוספי או ארוחות עשירות בברזל.
ורבנה
מותר לשימוש רק בטרימסטר השלישי החל משבוע 37 לערך. השימוש מותר בהנקה-מעודדת תנובת חלב אם
אסור לשימוש – בטרימסטר ראשון ושני של ההריון.
שמנים אתרים
בנוסף לצמחי מרפא ישנם שמנים אתריים שניתן להשתמש בהם לטיפול בחרדה.
ישנם הבדלים בין שמן אתרי של צמח כלשהו לבין מיצוי של הצמח עצמו בנושא שימוש בזמן הריון ולידה.
לדוגמא: שמן אתרי לבונה מותר בהריון והנקה בעיסוי מקומי או בהדפה אך לא במיצוי של הצמח עצמו בלקיחה דרך הפה.
בשמנים האתריים ניתן להשתמש בעיסוי מקומי (על בסיס שמן נשא כלשהו כמו שמן זית, שקדים או זרעי ענבים) ובהדפה במבער.
אסור לשימוש – אין להשתמש במתן פומי (דרך הפה) ואסור לשימוש אצל אישה בהריון שלא נחשפה כלל לשמנים אתריים בחייה. יש שמנים אתריים שאסורים לשימוש בהריון או בטרימסטר ראשון כך שכל מקרה לגופו.
שמן לבונה
מחזק את מערכת העצבים ומרגיע את הנפש ,מטהרת רגשות ,פחדים , ומחשבות הרסניות , עוזרת להאט ולהעמיק את קצב הנשימה על כן טובה גם בטיפול בבעיות נשימה, טיפוח העור ומצבים נפשיים שונים.
שמן לבנדר
בין השמנים הבודדים שאינו מצריך שמן נשא בנוסף אליו.
מרגיע גוף נפש ,טוב לדופק מואץ ,מוריד לחץ דם ,עוזר לנדודי שינה ,משכך כאב ואנטיספטי ,מאחה ומזרז ריפוי עור.
שמן מליסה
אנטיויראלי, הורדת לחץ דם, נוגד דיכאון, מרגיע עיכול. מתאים לטיפול בנדודי שינה, מיגרנות, כאבי שרירים, כאבי ראש, בעיות מחזור גיל המעבר ועוד. מותרת בהנקה.
אסור לשימוש – הריון, ובעיות בבלוטת התריס.
שמן לימון
מחזק מערכת חיסון, משפר מצב רוח בהדפה במבער, מרעננת, מחזקת, משפרת את הזרימה במחזור הדם.
בהדפה מקל על צרבות ובחילות.
אזהרה: בעיסוי מקומי- השמן הינו פוטוטוקסי (אסור להחשף לשמש בזמן השימוש בו)
אלו רק דוגמאות לשמנים שמסייעים להפחתת חרדה הרגעה, ושיפור מצב הרוח.
פרחי באך
שיטה שפותחה ע"י ד"ר אדוארד באך באנגליה. שיטה זו היא שיטה הוליסטית המאמינה שלכל מצב רגשי שחווה האדם ישנו שורש רוחני ,באך אפיין 38 צמחים שונים הנושאים "מטען אנרגטי" / תדר מסוים המתאים לטיפול במצבי רוח שונים לדוגמא: ארזית לחוסר ביטחון, נץ חלב למצבי הלם רגשי, ישנם מיצויים לפחד, חרדה דאגה ועוד. את התמציות יש להקפיד לקחת 3 פעמים ביום, בזמן הריון. במידה ויש קושי בנטילה דרך הפה (כגון ילדים ותינוקות) יש לשים בנקודות הדופק דהיינו ברקות או בשורש כף היד. הטיפול כמובן מצריך התאמה אצל מטפל מוסמך.
כתבה: בשמת בן זוהר. מיילדת ,ארומתרפיסטית מטפלת הוליסטית.
קהילת הפייסבוק של הריוניות ולאחר לידה מחכה לך
#מיהמיילדתשלך הוא הסלוגן שלנו, של ארגון המיילדות, וחלק ממנו קורה גם בקהילת הפייסבוק שהקמנו עבורך, ההריונית והיולדת. האם לרך הנולד.
מיילדות מוסמכות מחכות לענות על שאלותייך ולקרא את השיתופים שלכן בכל הקשור להריון, לידה ומה שביניהם.
מוזמנת להצטרף אלינו לשיח בלינק. את לא לבד
מחפשת ליווי מקצועי ע"י מיילדת?
אנחנו מזמינות אותך למנוע חיפוש מיילדת.
הכנה ללידה, טיפולים בהריון, ליווי בהריון, בלידה ולאחריה ועוד המון שירותים נוספים הניתנים ע"י המיילדות המקצועיות שלנו.
מוזמנת להיכנס ולמצוא את השירות המדוייק עבורך – לכניסה לשירות לחצי כאן
The post צמחי מרפא ושמנים אתרים להפחתת חרדה בהריון והנקה appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>The post משכב לידה: שישה שבועות של שינויים appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>יש לך דימום? את מרגישה דכדוך? לא יודעת מה קורה אצלך מבחינה הורמונלית? ששת השבועות שלאחר הלידה, הנקראים משכב לידה, מלווים בתופעות שונות גופניות ורגשיות. היכרות עם תופעות אלה יסייעו לך להתמודד איתן טוב יותר, לדעת מתי וממי לפנות לייעוץ מקצועי
מזל טוב. הלידה מאחוריך, ומשכב לידה לפניך: תקופת החלמה שמתחילה מיד בתום הלידה ונמשכת כשישה שבועות. במהלכן תחווי שינויים גופניים ורגשיים, ומערכות גופך יחזרו בהדרגה לתפקד כמו לפני ההיריון.
משכב לידה הוא שמה של תקופת הסתגלות, למצבך האישי, הזוגי, המשפחתי, לדימוי שלך כאם. ההתמודדות היא גופנית ונפשית גם יחד. ריבוי המשימות החדשות ושלל השינויים הם אתגר העומד בפני כל יולדת, טרייה כוותיקה.
דימום והפרשות
דימום מופיע לאחר כל לידה כתוצאה מהתרוקנות הרחם מתוכן ההריון והתכווצות הרחם. גם אם ילדת בניתוח קיסרי, למשל. בימים הראשונים הדימום הוא מסיבי וצבעו אדום. בהמשך הדימום מתמתן, ההפרשה הופכת לוורודה-חומה ובהמשך ללבנה.
במהלך השבועות הראשונים לאחר הלידה – משכב לידה – היעזרי בפדים ייעודיים, בתחתונים חד פעמיים והקפידי לשמור על היגיינת האזור.
למה חשוב לשים לב ומתי פונים לייעוץ רפואי?
- ריח דומיננטי עלול להעיד על זיהום, לכן אם את חשה בריח רע, גשי להיבדק.
- דימום מסיבי או הופעה של קרישי דם בדימום יכולים להעיד שהרחם לא התרוקן מתוכנו לאחר הלידה, לכן עליך לגשת להיבדק.
- עליית חום עלולה להעיד זיהום כלשהו שפשט בגופך. אם מדדת מעל 38.2 מעלות – גשי להיבדק.
כאב ואי נוחות
במהלך משכב לידה את עלולה לסבור מכאב, שיכול להיגרם בגלל סיבות שונות. השכיחה בהן, היא התכווצות הרחם בחזרה לגודלו הטבעי, לפני הלידה. תהליך ההתכווצות מתחיל מיד לאחר הלידה ויכול להיות מלווה בתחושת כאב. גם ההנקה עלולה לעורר כאב, בגלל שבזמן ההנקה הגוף שלך מפריש את הורמון האוקסיטוצין שמעודד את התכווצות הרחם.
סיבה נוספת לכאב, היא חתך או קרע בחיץ הנקביים (פרינאום). בימים הראשונים לאחר הלידה, הרקמה הרכה שבאזור החיץ וסביבתו, עלולה להיות בצקתית, לכאוב ולגרום לך אי נוחות.
התפתחות טחורים בעקבות הלידה – גם זו תופעה שכיחה שעלולה לגרום לכאב ולאי נוחות.
את עלולה להרגיש כאב גם בשדיים, שיכול להיות קשור להנקה, אבל הכאבים יכולים להתרחש גם אם החלטת לא להניק שכן תהליך ייבוש החלב כרוך באי נוחות וכאב.
מה את יכולה לעשות?
- להשתמש במשככי כאב ללא מרשם.
- למניעת כאב בחיץ הנקביים הקפידי על היגיינה, שטיפות מרובות, והחלפת תחבושות לעתים קרובות חיוניות למניעת זיהום. כמו כן, את יכולה להשתמש בחבישות (פדים) מגנזיום להפחתת נפיחות וקומפרסים קרים (פדים קרים) להפחתת הכאב.
- אם את חשה כאב בשד אחד או בשניהם פני ליועצת הנקה. כאב בשדיים או בפטמה עלולים להוביל לגודש בשדיים, לדלקת ולפגיעה בתפוקת החלב.
תופעות נוספות שעלולות להטריד אותך במהלך משכב לידה
תכיפות או קושי במתן שתן
במהלך ההריון הגוף שלך צבר כמויות של נוזלים שצריכות להתפנות. הדבר יכול להתבטא ברצון תכוף להטיל שתן, בימים שלאחר הלידה. נוסף על כך, יכולות להיות סיבות שונות שעלולות לגרום לקושי במתן שתן, שלרוב חולף.
מה את יכולה לעשות?
- בפעמים הראשונות, כדאי לתת שתן במקלחת תחת זרם מים, שמסייע בהרפיה ובהפחתת הכאב.
- אם אינך מצליחה לתת לשתן, עדכני את הצוות המטפל באשפוז.
- אם את חשה צריבה ותכיפות במתן שתן, יתכן שמדובר במצב טבעי אבל זו גם יכולה להיות עדות דלקת בדרכי השתן – ששכיחה יחסית לאחר לידה. במקרה כזה, כדאי שתתייעצי עם הרופא שלך.
- בתקופת משכב הלידה יתכן ותחווי בריחת שתן, הקשורה להיחלשות שרירי רצפת האגן. מומלץ לתרגל תרגילי קיגל ולפנות לפיזיוטרפיסטית רצפת האגן במידה והתופעה לא חולפת בתום משכב הלידה.
בצקת
השינויים הפיזיולוגיים המתרחשים בגוף במהלך ההיריון גורמים להצטברות נוזלים ולבצקות בפנים, בידיים וברגליים. לעיתים לאחר הלידה הבצקות מחמירות (לרוב ישנה החמרה עד 3 ימים לאחר הלידה) אך לרוב הן יחלפו במהלך השבועיים שלאחר הלידה.
מה את יכולה לעשות?
השתדלי לשכב או לשבת כשרגליים מורמות, הקפידי על תנועתיות ובכל מקרה אל תגבילי את עצמך בשתייה.
אנמיה
נשים סובלות לעיתים קרובות מאנמיה במהלך ההיריון, לכן מומלץ להמשיך וליטול תכשירי ברזל גם במהלך משכב הלידה.
מה את יכולה לעשות?
חשוב שתמשיכי לקחת תכשירי ברזל ותקפידי על תזונה נכונה ומגוונת. אם הנך מניקה, המשיכי ליטול תוסף ברזל לאורך כל תקופת ההנקה.
עצירות
הופעת טחורים, כאב באזור התפרים ושינויי התזונה בעקבות הלידה יכולים לגרום להפרעות עיכול ובפרט לעצירות. חשוב לציין כי באופן טבעי ובהשפעת ההורמונים המופרשים לאחר הלידה, לוקח זמן ליציאה הראשונה להגיע, עד כ-5 ימים לאחר הלידה.
מה את יכולה לעשות?
הקפידי על שתייה מרובה, אכלי תזונה עשירה בסיבים תזונתיים. אם בכל זאת את סובלת, את יכולה להיעזר בנרות גליצרין על מנת להקל את היציאה.
תזונה ומשקל
בממוצע, נשים עולות במהלך ההריו כ-12 ק"ג. בשבוע הראשון לאחר הלידה, באופן טבעי, סביר שתאבדי כ-4-5 ק"ג, ובשבוע השני 3-5 ק"ג נוספים. מרבית הנשים חוזרות למשקלן לפני ההריון כחצי שנה לאחר הלידה, אך יש כאלה שנלחמות בשאריות העודפות לאורך זמן רב יותר.
מה את יכולה לעשות?
לקבל באהבה את גופך ואת השינויים שהתרחשו בו. תני לעצמך זמן והקפידי על תזונה טובה, בריאה ומאוזנת ומרגע שניתן – הוסיפי פעילות גופנית.
אם את מניקה, המשיכי ליטול במשך כל תקופת ההנקה ברזל, ויטמין D ויוד. אם את טבעונית, הוסיפי גם ויטמין 12B.
דכדוך לאחר לידה (בייבי בלוז)
תנודות במצב הרוח
השינויים ההורמונליים החדים שמתרחשים בגופך, ביחד עם עייפות ועומס המטלות הכרוכות בטיפול בתינוק, עלולים לגרום לך לשינויים במצב הרוח המגיעים לשיא בדרך כלל סביב היום השלישי עד השביעי לאחר הלידה.
זוהי תופעה הנקראת דכדוך אחרי לידה או בייבי בלוז ומתרחשת אצל כ- 80% מהנשים ובד"כ חולפת מעצמה עד שבועיים מהלידה ואינה מצריכה טיפול מיוחד .
סימנים אופייניים:
- שינויים קיצוניים במצב הרוח,
- התפרצויות בכי,
- עצבנות,
- כעס,
- דכדוך,
- חרדה
**יחד עם הסערה הרגשית נצפה לתפקוד תקין ושמחה בתינוק ומידה של מחשבות אופטימיות לצד הדכדוך והדאגות הכל כך טבעיות.
מה את יכולה לעשות?
חשוב שתהיי מודעת ותערכי מראש למצבים אלה, בעזרת בן/ת הזוג, קרובי משפחה וחברות/ים. במידת הצורך, אל תהססי להתייעץ עם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש.
פעילות וזוגיות
בתום משכב הלידה, כדאי שתבדקי אצל רופא/ת נשים להערכת מצבך הגופני, האפשרויות לאמצעי מניעה והחזרה לפעילות גופנית.
מבחינה רפואית את יכולה לחזור לפעילות מינית כארבעה שבועות לאחר הלידה, כלומר כאשר הדימום וההפרשות פוחתים. כמובן, אם יש לך רצון או חשק לכך. זכרי, כי ייתכן שהשינויים הגופניים, הרגשיים, ההורמונליים והמנטליים, הרגישות, הכאב, אי הנוחות, העייפות המצטברת והדאגה לתינוק ישפיעו על מידת החשק שלך, ושזה טבעי לחלוטין.
בחלוף משכב הלידה, כדאי שתקבלי ייעוץ לגבי אמצעי מניעה, בהתאם להעדפותיך, למצב הגופני ולהנקה. אמנם הנקה מלאה, 8-12 פעמים ביממה, בששת החודשים הראשונים לאחר הלידה, יכולה למנוע ממך להיכנס להריון, אבל לא כדאי שתסמכי על זה, אם אינך מעוניינת להרות שוב.
כמו לפעילות מינית, את יכולה לחזור גם לפעילות גופנית, שישה שבועות לאחר הלידה ולאחר בדיקת רופא. את שרירי רצפת האגן מומלץ שתתרגלי בשלב מוקדם יותר – לשם כך כדאי לקבל ייעוץ, הערכה והכוונה מפיזיותרפיסטית שמתמחה ברצפת האגן.
טיפים מאיתנו, המיילדות
משכב לידה, ובפרט לאחר לידה ראשונה יכול להיות תקופה רבת שינויים, אפילו מטלטלת. לכן, חשוב שתכירי את התופעות ותהיה מודעת להן בחייך החדשים כאמא, בחייך הזוגיים ובחיי המשפחה שהתרחבה.
מזכירות לך שזה בסדר ואף כדאי, לבקש ולקבל עזרה – מהקרובים לך ובהתאם לצורך גם עזרה מקצועית כדי לחוות תקופה רגישה זו ברוגע ובבריאות ככל שניתן.
כתבו:
אירה לינצקי, מיילדת ורכזת הדרכה קלינית, חדר לידה הלל יפה
דיתה גולן הדרי, מיילדת ופסיכותרפיסטית CBT
קהילת הפייסבוק של הריוניות ולאחר לידה מחכה לך
#מיהמיילדתשלך הוא הסלוגן שלנו, של ארגון המיילדות, וחלק ממנו קורה גם בקהילת הפייסבוק שהקמנו עבורך, ההריונית והיולדת. האם לרך הנולד.
מיילדות מוסמכות מחכות לענות על שאלותייך ולקרא את השיתופים שלכן בכל הקשור להריון, לידה ומה שביניהם.
מוזמנת להצטרף אלינו לשיח בלינק. את לא לבד
מחפשת ליווי מקצועי ע"י מיילדת?
אנחנו מזמינות אותך למנוע חיפוש מיילדת.
הכנה ללידה, טיפולים בהריון, ליווי בהריון, בלידה ולאחריה ועוד המון שירותים נוספים הניתנים ע"י המיילדות המקצועיות שלנו.
מוזמנת להיכנס ולמצוא את השירות המדוייק עבורך – לכניסה לשירות לחצי כאן
The post משכב לידה: שישה שבועות של שינויים appeared first on ארגון המיילדות בישראל.
]]>