כמו בכל פעולה חודרנית, קיים הסיכון לסיבוכים. הסיבוכים הקשים או הסיבוכים שנשארים לאורך זמן הם נדירים, ויש להיוועץ ברופא המרדים במקרים של תופעות בלתי צפויות. הפעולות המקדימות וההנחיות במהלך הפעולה נועדו להפחית את הסיכוי לסיבוכים.

שינויים בלחץ הדם – החומר המוזרק לאפידורל יכול לגרום לירידה בלחץ הדם של היולדת. לכן לכל יולדת לפני ביצוע הרדמה אפידורלית יורכב עירוי כך שבעת הצורך ניתן יהיה להזליף נוזלים במהירות. בנוסף, המיילדת תעקוב אחר לחץ הדם שלך לעיתים תכופות מיד לאחר הפעולה ולאורך כל הלידה בשכיחות נמוכה יותר.

לעיתים ירידת לחץ דם זו יכולה להיות מלווה בשינויים בדופק לב העובר. הטיפול בכך הינו במתן עירוי נוזלים, השכבה על הצד, חמצן ולעיתים מתן תרופות להעלאת לחץ הדם.

כאבי ראש – במרבית המקרים מדובר בכאב ראש תנוחתי למחרת הלידה. הוא מוקל בשכיבה ומוחמר בעמידה. הסיבה להתפתחות כאב ראש לאחר אלחוש אפידורלי היא בגלל שהמחט שבעזרתה מזריקים את החומר לחלל האפידורלי יכולה ליצור נקב קטן במעטפת הפנימית של חוט השדרה. כתוצאה מכך עלול להיווצר דלף של נוזל חוט השדרה. הנוזל הדולף אינו מסוכן, אך עצם הדליפה והשינוי בלחצים, יכולים לגרום לכאבי ראש חזקים החולפים בדרך כלל תוך מספר ימים עם טיפול בנוגדי כאבים ובנוזלים. לעיתים, יש צורך בביצוע פעולה הנקראת "blood patch" שבה מזריקים כמות קטנה מהדם שלך לחלל האפידורל על מנת לסגור את הנקב.

דימום בחלל האפידורלי שיכול לגרום ללחץ על חוט השדרה – מצב נדיר. כדי להימנע מכך, הרופא המרדים יתשאל אותך לגבי נטייה לדימומים, יבדוק את ספירת הטסיות שלך ויברר לגבי טיפול נוגד קרישה.

זיהום כתוצאה מאפידורל הוא מאד נדיר כדי להימנע מכך הפעולה נעשית באופן סטרילי. הרופא המרדים ימנע מביצוע האפידורל אם יש חשש לגורמים מזהמים בעור של היולדת.

פגיעה נוירולוגית ממושכת ובלתי הפיכה היא נדירה מאד (שכיחות 1:250,000) –  זו הסיבה שבעת ביצוע אלחוש אפידורלי חשוב מאוד שיתוף הפעולה שלך  ואת נדרשת לא לזוז כלל..  אם הרופא המרדים יראה שאת מתקשה לשתף פעולה וזזה בזמן הצירים, הוא עשוי להימנע מביצוע האפידורל. יחד עם זאת, חשוב לדעת שהפעולה היא קצרה ופרק הזמן בו חשוב במיוחד לא לזוז, הוא כאשר  מוחדרת המחט והוא קצר במיוחד ובעזרת נשימה ותמיכה של המיילדת רוב הנשים עומדות באתגר!