אחד מהשינויים הפיזיולוגיים המשמעותיים בהיריון הוא עליה בתפקוד של מערכת הקרישה שמטרתה למנוע מנשים לדמם לאחר לידה. המשמעות היא, שהדם של אישה הרה וגם לאחריה, נקרש בקלות רבה יותר ומהר יותר מאישה לא בהיריון.

למרות שזהו מנגנון פיזיולוגי שנועד להציל חיים, ישנם מצבים בהם קרישיות היתר הטבעית עלולה לגרום להופעת קריש דם לאחר הלידה, לרוב בוורידי הרגליים (נקרא VTE אירוע ורידי תרומבוטי) ובמקרה החמור יותר, קריש הדם יכול לנדוד במחזור הדם מהרגל לריאות, לגרום לקושי נשימתי משמעותי ואף למוות. תופעה זו נקראת תסחיף ריאתי.

תסחיף ריאתי הוא גורם התמותה האימהית השני בשכיחותו בעולם, לאחר דימום, כשלא ניתן טיפול מניעתי. הסיכון לאירוע מסוג זה, הוא פי 5 יותר גבוה לאחר לידה מאשר בהיריון עצמו. שכיחות אירוע VTE בנשים לאחר לידה הוא פי 60 בהשוואה לנשים לא הריוניות.