ספר נפלא ומרתק על קומונה היפית אמריקנית בשנות ה70. סיפורי לידה מעוררי השראה נותנים לתהליך הלידה עוצמה ואנרגיה . בסוף הספר ישנה הדרכה להורים ולמיילדות מאם מיילדות הבית איינה מיי גסקין. ספר שפותח את הלב והראש.
בפוסטים שונים בעולם אוהבי הספרים, לעיתים נשאלת השאלה "מהו הספר שהכי השפיע עליך ?" עבורי התשובה תמיד, עד עתה, "מיילדות רוחנית" של איינה מיי גסקין
נחשפתי לספר בהיותי בת 19 , בשרות לאומי, מחפשת… מחפשת דרך, יעוד, דיוק ושליחות.
חברה היפית השאילה לי את הספר ותוך ימים ספורים מתחילת קריאתו ידעתי שאני מיילדת במהות, ו"רק" נותר להגיע לשם בעולם האמיתי ולא רק הרוחני.
הספר "מיילדות רוחנית" מחולקת לשני חלקים, בחלק הראשון ישנם סיפורי לידה של הנשים מה"חווה" ההיפית, החווה התחילה כמסע קהילתי של אוטובוסים ישנים ששינו את עורם לקראוונים ולבסוף התישבו למקום קבע אי שם בטנסי שבארה"ב.
הסיפורים הם אותנטים, חשופים, אמיתים ומלמדים על עומצת הלידה. בתוך הסיפורים משולבים אמונות עמוקות על חיים ועל לידה, על זוגיות ועוצמה, על נשיות ועל כבוד לבריאה.
עדין, שאני קוראת את הסיפורים אני מתמלאת בגעגוע למשהו שאני כמעט ולא חווה, לידה עם השתהות של זמן ונוכחות של כל הנוכחים, לידה עם הכלה ללא שיפוטיות, וללא צורך של ניהול חיצוני, אלא ליווי, משהו נקי ללא מיסוכים, מיילדות במיטיבה.
השיעורים הנלמדים מבין השורות רלוונטים לכל לידה בכל מקום, ואולי בכלל לאינטראקציות אנושיות אמיתיות.
החלק השני של הספר הוא מעין טקסטבוק של מיילדות. חלק זה אינו מהווה טקסטבוק חלופי למיילדות, אלא סיכום אפשרי לתרחישים שונים בצורה שונה מהדרך שבה המיילדת והרופא הישראלי חונכו.
הספר "מיילדות רוחנית" מהווה בעיני, ספר בסיס למיילדת בעיקר כי הוא מספר על קשב של כל הנוכחים ומתוך הקשב מביא לאור את אפשרות ההתפתחות האישית של היולדת וכל מלוויה.
מה אגיד לכם. שינה את חיי….