לידה היא אירוע שמתאפיין בכאב, אי וודאות וחוסר שליטה ולכן זה טבעי שהיא מעוררת חששות ופחדים. כל עוד התחושות הללו אינן מפריעות לתפקוד ואינן פוגעות בשגרה, זה לגמרי נורמלי.
פחד מלידה (Fear of Childbirth) קיים בעוצמות משתנות החל מדאגות וחרדות מינוריות דרך פחד מלידה שאינו משפיע על התפקוד היום יומי של האשה ועד לפחד חמור מלידה שיש לו השפעה משמעותית על חיי היום יום הן מבחינת תפקוד והן מבחינת הרווחה הרגשית של אותה אשה.
פחד חמור מלידה נקרא טוקופוביה: טוקו=לידה פוביה=פחד: פחד מלידה.
הדיווחים בספרות על שכיחות התופעה נעים בין 3.7% – 43% והשונות נובעת מהגדרות שונות לתופעה ושאלונים שונים בהם השתמשו להערכת הפחד מהלידה. הערכה שנעשתה על פי סקירה של מחקרים רבים עומדת על כך שהשכיחות של טוקופוביה היא כ- 14% (O’CONNELL, 2017).
טוקופוביה יכולה להשפיע על כל תחומי החיים. החל מהתפתחות תחושות שליליות כלפי הלידה, סיוטים, תלונות גופניות ועד קושי להתרכז בבית ובעבודה. ישנן נשים שנמנעות מכניסה להריון בשל הפחד ואם הן בהריון, נמנעות מלקבל מידע או לדבר על הלידה ולעיתים אף מבקשות להימנע מלידה רגילה.
לטוקופוביה משמעות גם להמשך החיים:
מחקרים מראים שלפחד מלידה יש השפעה על תוצאות הלידה, עליה משמעותית בשיעור הלידות הקיסריות וכן השפעה על המצב הנפשי לאחר הלידה עם יותר סיכון לדיכאון, פסיכוזה, הפרעת דחק חריפה (ASD) או הפרעה פוסט טראומטית (PTSD).
הפחד מתפתח לעיתים בעקבות לידה קודמת ולעיתים לפני הכניסה להריון ואפילו שנים קודם בגיל ההתבגרות. הגורמים יכולים להיות קשורים לסיפורים ששמעו אותן נשים, לחוויה של האם בלידה או למשהו שלמדו בבית הספר.
בין גורמי הסיכון ניתן לראות:
דכאון, חרדה, דימוי עצמי נמוך, נסיבות חיים וחוויות קשות בעבר כמו טראומה מינית, חוויה טראומטית בלידה קודמת או חוויה טראומטית שקשורה לטיפול רפואי, היסטוריה של אובדני הריון. טפיולי פוריות ממושכים, העדר תמיכה חברתית וקשיים בקשרים בינאישיים ועם הפרטנר.
בספרות מבחינים בין 3 סוגים של טוקופוביה:
כל שיטות הטיפול נמצאו יעילות בהפחתת רמת החרדה של נשים הסובלות מטוקופוביה.
המטרה הכללית של הטיפול היא מתן תמיכה לאישה כדי שתגיע לשליטה טובה יותר בחרדות ותוכל להתמודד בצורה יעילה יותר עם אי הוודאות הכרוכה בלידה.
בין השיטות ניתן למצוא הדרכה פסיכו-חינוכית (מתן מידע וחיזוק יכולת ההתמודדות כמו בהכנה ללידה), פסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית (CBT) ופסיכותרפיה דינמית.
אם את מרגישה שהדברים שנכתבו כאן מדברים אלייך, אל תישארי לבד!
מוזמנת לפנות ולהתייעץ איתנו או עם גורם מקצועי מתחום בריאות הנפש של האשה כדי שתגיעי ללידה מוכנה יותר וחרדה פחות.
ברוב חדרי הלידה קיימים מרכזי ליווי שנותנים מענה לנשים במצבים רגשיים מורכבים במטרה לחבר בינך לבין הצוות המטפל בחדר לידה, כך שבעת הלידה תוכלי לקבל טיפול מותאם לצרכים הרגשיים שלך. מוזמנת לבדוק בבית החולים בו את מתכוונת ללדת!
שתפי את המיילדת שמטפלת בך בחששות שמטרידים אותך ויחד תמצאו את הדרך המתאימה ביותר עבורך ללדת!
אולי יעניין אותך גם:
הצטרפי לקבוצת הפייסבוק שלנו – "מילה של מיילדת":
מחפשת מיילדת? היכנסי למאגר שלנו ומצאי את הליווי והמקצועי והמדוייק עבורך:
קצת על ארגון המיילדות
ארגון המיילדות פועל לקידום מקצוע המיילדות וחופש הבחירה של נשים בלידה, תוך הרחבת סמכויות והכשרות מקצועיות למיילדות, חיזוק חופש התעסוקה ושיפור המענה המיילדותי לכלל נשות ישראל.
הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו ישירות למייל את כתובת מגזין "IMA.net":
כל הזכויות שמורות לארגון המיילדות בישראל אין להעתיק או לשכפל טקסטים ותמונות מאתר זה
כל הנכתב באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מוסמך בתחום הריון לידה והנקה
.png?cache=1757492864724){kind=logo}
