במאמר זה אנו מבקשות לשפוך אור על התהליך המורכב שעוברות המשפחות לאחר לידה שקטה, ולהציע כלים מעשיים ומקצועיים להתמודדות עם האובדן הכואב. במרכז המאמר עומד הרצון להעניק לנשים ולבני זוגן את האפשרות למצוא משמעות חדשה בתוך הכאב, דרך תמיכה, וחיבור נפשי.

לידה שקטה (לידת עובר מת) , מתייחסת למצב בו עובר נולד ללא סימני חיים לאחר שבוע 22+1 להריון או במשקל של 500 גרם ומעלה. מונח זה כולל  מוות תוך-רחמי, מסיבות טבעיות ולא ידועות או הפסקת הריון יזומה מאוחרת, המתבצעת באופן יזום לאחר שבוע 22+1 מסיבות רפואיות ובהתאם לחוק ולאישור ועדה רפואית מיוחדת. מעבר להגדרה הרפואית, לידה שקטה עלולה להיות חוויה מורכבת עבור מי שיחוו אותה. אובדן זה מגלם בתוכו את הפרדוקס העמוק של חיים ומוות ברגע אחד. ומאתגר בכך את התפיסה האנושית הבסיסית של רצף החיים. ההורים מתמודדים  עם אובדן בלתי נתפס שעלול לערער על זהותם ההורית.

אובדן בלידה שקטה עלול להיות בעל השפעות ארוכות טווח ( Heazell et al, 2016)  כך, הורים שחוו לידה שקטה דיווחו על השפעות ארוכות טווח בממדים שונים הקשורים לבריאותם הנפשית, למערכות היחסים שלהם ולתפקודם היומיומי. לידה שקטה משפיעה מידי שנה על כ-2.6 מיליון משפחות ברחבי העולם ועל כ-1300 משפחות במדינת ישראל. למרות שכיחותה, החברה מתקשה להתמודד עם המורכבות הרגשית והפסיכולוגית הכרוכות באובדן זה.  בהיותה אירוע שאינו מוכר, ובהיעדר מנהגי אבלות המאפשרים להתמודדות עמו להיות פומבי, אובדן בלידה שקטה, ניתן להבנה מבעד לפרספקטיבה של ״יגון שאינו מוכר״ (disenfrenchised grief). מונח אותו תבע דוקה (Doka, 2012) בהתייחס לאובדניים שלא ניתן להתאבל עליהם באופן פומבי ואין להם הכרה חברתית מסיבות שונות. חוויה זו יוצרת פרדוקס בו אנשים שחוו אובדן וזקוקים לתמיכה חברתית בכדי להקל על מצבם הרגשי, לא זוכרים לתמיכה המיוחלת בשל היעדר ההכרה באובדן ובמשמעותו הרגשית העמוקה. עקב כך, יגונם עלול להעמיק, ולבוא לידי ביטוי באופנים שונים. (זילברשטיין, 2017).

להבין את האובדן

בניגוד לתפיסה הרווחת כי אובדן של תינוק בלידה שקטה אינה דומה לאובדן ילד בוגר נמצא כי תהליך האבל על לידה שקטה אינו שונה בעוצמתו מאבל על אובדנו שלילד בוגר. (Boyle, 2020). האובדן בלידה שקטה הוא רב-ממדי וייחודי, ההורים עדין מרגישים כי הם אב ואם גם בהיעדר תינוק וללא נוכחות פיסית של הילד. סרטל-רביב (2011) מתארת את המתח בין התחושה הפנימית של היותה אם לבין המציאות החיצונית שאינה מכירה בכך. לאובדן כפול זה מצטרפים אובדניים נוספים כמו אובדן של פנטזיות וחלומות שניצוקו להולדת התינוק, תקוות ותכניות לעתיד שמערערים על תחושת הביטחון הבסיסית של בני הזוג והמשפחה. חשוב לציין כי בשנים האחרונות חלו תמורות בהכרה החברתית והמקצועית באובדן הכרוך בלידה שקטה. אלו באות לידי ביטוי בפיתוח פרוטוקולים מותאמים בבתי החולים, וביצירת מרחב בטוח להורים לחלוק את חוויותיהם. המחקר והשיח הפתוח והמתפתח, משנים בהדרגה את אופן בו אנו מבינים ומתמודדים עם האובדן.

תהליך הפרידה

לאחר הלידה השקטה, על בני הזוג לקבל מספר החלטות שיהיו בעלות משמעות גם להתמודדות העתידית עם האובדן. אחת מהן היא ההחלטה אם וכיצד להיפרד מהתינוק, מחקרים מראים כי האופן בו תתנהל פרידה כזו, יוכל להשפיע משמעותית על תהליך האבל וההחלמה של ההורים, הורים שקיבלו הזדמנות לראות ולהחזיק את תינוקם דיווחו על תחושות חיוביות יותר בנוגע לאובדן בטווח הארוך, למרות הקושי הרגעי הכרוך בפרידה. ((Ryninks, K. 2014 . ישנה חשיבות להכנה מוקדמת לקראת הפרידה, הורים שקיבלו מידע והכנה לקראת המפגש עם התינוק ואפשרות לנהל את הפרידה בדרכם חוו את הפרידה באופן חיובי ומשמעותי יותר, החלטה זו היא שמאפשרת גם החזרה ראשונית של תחושת השליטה שנגזלה מהם עקב האובדן הטראומטי. Erlandsson et al. 2013) ). פרידה אף מקדמת את ההכרה הממשית באובדן, פרידה הכוללת החזקה של התינוק, יכולה במקרים מסוימים, להפחית חרדה ודיכאון בטווח הארוך המחקרים מצביעים על התועלת הרגשית שמוצאים רוב ההורים בפרידה, החזקה ויצירת זיכרונות עם תינוקם לאחר לידה שקטה Cacciatore, 2013)& Rådestad et al 2009). עם זאת, חשוב להדגיש את חשיבות כיבוד רצונותיה האישיים של כל יולדת. מתן אפשרויות ומקום להעדפות האישיות של היולדת נמצאו כמרכיבים חיוניים בטיפול הפסיכולוגי המיטבי ואף כגורמים שיכולים להפחית את הסיכון לפיתוח PTSD לאחר לידה שקטה (Horesh et al., 2015) לפיכך, המלצתנו היא לספק מידע מקיף ומפורט על האפשרויות העומדות בפניהם, לאפשר להם לקבל החלטות בהתאם לתחושותיהם האישיות, ולהעניק תמיכה מותאמת לכל בחירה שיעשו. גישה זו מכבדת את הייחודיות של כל זוג הורים ומסייעת בהתמודדות הרגשית עם האובדן, הן בטווח המידי והן בטווח הארוך.

יצירת זיכרונות 

בנוסף לרגעי הפרידה מהתינוק לאחר לידה שקטה, נמצא כי יצירת זיכרונות כגון צילומים, טביעות רגליים, או זיכרונות מוחשיים אחרים מהתינוק יהיו בעלי חשיבות ויוכלו לשמש כגשר חשוב בתהליך האבל. אלו נותנים לעיתים קרובות תוקף לקיומו של התינוק ולחוויה שעברו. (Cacciator &Blood. 2008) בשנים אחרונות ניכרת מגמה עולמית של שיפור והתאמה תרבותית בטיפול בלידה שקטה, כאשר מדינות שונות מפתחות ומיישמות פרקטיות ייחודיות המשלבות בין גישות רפואיות מתקדמות, רגישות תרבותית, ותמיכה רגשית מקיפה למשפחות החוות אובדן. לדוגמא במדינות סקנדינביה, נהוג לעודד הורים לבלות זמן עם התינוק, כולל רחצה והלבשה, בארה״ב יש מקומות בהם מספקים שירותי צילום מקצועיים למשפחות שחוות אובדן בלידה שקטה. ביפן עורכים טקס מסורתי לזכר תינוקות שנפטרו לפני הלידה, בשילוב בובת בד קטנה המסמלת את התינוק שנפטר ומשמשת כאובייקט מוחשי לאבל ולזיכרון ובקוריאה מכינים ״קופסת אהבה״ הכוללת תמונות אולטרסאונד, צמיד זיהוי מבית החולים, וכרטיס ברכה מהצוות הרפואי , הנצחה הינה בעלת חשיבות לקידום ההכרה החברתית באובדן פרינטלי. במחקר שעסק בפרקטיקות אבל והנצחה בישראל הודגש כי הורים ישראלים מאמצים מגוון אפשרויות הנצחה, המשקפות את הצורך העמוק לתת משמעות לאובדן ולשמר את זכר התינוק Oreg, A. 2019))

יצירת זיכרונות והנצחה לאחר לידה שקטה: פרספקטיבה גלובלית 

מחקרים מראים כי יצירת זיכרונות מוחשיים מהתינוק לאחר לידה שקטה מהווה חלק חשוב בתהליך האבל תמונות, טביעות רגליים, וזיכרונות מוחשיים אחרים משמשים כגשר חיוני בתהליך האבל, מעניקים תוקף לקיומו של התינוק ולחוויה שעברו ההורים. Blood ,2008) (Cacciator &. בשנים האחרונות ניכרת מגמה עולמית של שיפור והתאמה תרבותית בטיפול בלידה שקטה. מדינות שונות מפתחות ומיישמות פרקטיקות ייחודיות המשלבות גישות רפואיות מתקדמות, רגישות תרבותית, ותמיכה רגשית מקיפה למשפחות. בסקנדינביה, למשל, נהוג לעודד הורים לבלות זמן עם התינוק, כולל רחצה והלבשה. במקומות מסוימים בארצות הברית, מספקים שירותי צילום מקצועיים למשפחות. ביפן עורכים טקס מסורתי לזכר תינוקות שנפטרו לפני הלידה, כולל שימוש בבובת בד קטנה כסמל לתינוק. ובקוריאה מכינים "קופסת אהבה" הכוללת תמונות אולטרסאונד, צמיד זיהוי מבית החולים, וכרטיס ברכה מהצוות הרפואי. מחקר שעסק בפרקטיקות אבל והנצחה בישראל הדגיש כי הורים ישראלים מאמצים מגוון אפשרויות הנצחה. אלה משקפות את הצורך העמוק לתת משמעות לאובדן ולשמר את זכר התינוק. הנצחה זו נמצאה כבעלת חשיבות רבה לקידום ההכרה החברתית באובדן פרינטלי. סיכום זה מדגיש את החשיבות הגלובלית של יצירת זיכרונות והנצחה לאחר לידה שקטה, תוך הכרה בהבדלים תרבותיים ובצורך להתאים את הפרקטיקות לכל משפחה ותרבות. גישה זו מסייעת לא רק בתהליך האבל האישי, אלא גם בקידום ההכרה החברתית הרחבה יותר באובדן פרינטלי Oreg,2019))

תהליך הפרידה: נקודת מבט של מיילדת

כמיילדות, אנו עדות לרגעים האינטימיים והרגישים ביותר בחיי משפחות. במצבים של אובדן תינוק בלידה שקטה, תפקידנו הוא לתמוך ולאפשר תהליך פרידה מכבד ומותאם אישית למעוניינים בכך. אפשרויות הפרידה הן מגוונות ומותאמות לצרכים הייחודיים של כל זוג. הספקטרום נע מהחזקת התינוק כשהוא עדיין חם ורטוב על עור האם, דרך עטיפת התינוק וחיבוקו על ידי היולדת, בהם שני בני הזוג, או אחד מהם, מעדיפים להביט מרחוק. לעיתים, הורים מבקשים ללוות את המיילדת גם בשלב ההכנה העדינה והמכבדת של התינוק לקראת הקבורה. זהו רגע חשוב ורגיש במיוחד, שבו מיילדות מתפללות או לוחשות מילים לתינוק ועוטפות אותו בעדינות רבה. האירוע הזה, על קדושתו ורגישותו, לעיתים נעשה בתמיכה של מיילדת נוספת, מתוך הכרה בעוצמה הרגשית של הרגע הזה עבור כל המעורבים. בכל שלב של תהליך הפרידה, נשאף תמיד כמיילדות לספק מרחב בטוח, מכבד ותומך, המאפשר להורים לחוות את הרגעים היקרים הללו עם תינוקם בדרך המשמעותית ביותר עבורם. אנו מכירות בכך שכל זוג הוא ייחודי, ושאין דרך "נכונה" או "לא נכונה" להיפרד – הדגש הוא לאפשר להורים לבחור כיצד ירצו לקיים ולחוות את הפרידה באופן שמרגיש נכון ומשמעותי עבורם.

תמיכה בבני הזוג בעת אובדן תינוק בלידה שקטה, מתעוררות תחושות מורכבות ויגוון עמוק בקרב שני בני הזוג. גם אם ניתן לסמן הבדלים בין נשים לגברים בעיתוי, בדרכי ההתמודדות או בעוצמת היגון, גם גברים חווים תחושות של עצב, כאב, חוסר אונים ויגון. חלק מהמורכבות קשורה לצפייה החברתית אותה מפנימים גברים והופכת לשלהם להיות 'חזקים' ולתמוך בבנות זוגם. הצורך להתגבר, ולהראות חוסן עלול להוביל להדחקת רגשותיהם. כך, ישנה חשיבות גבוהה בהכרה ביגון ובכאב של שני בני הזוג ולתת לגיטימציה לאופן שבו הרגשות של כל אחד ואחת מהם באים לידי ביטוי (גלזר חודיק, 2023) אחד החסמים לזיהוי יגונם של גברים כרוך בנטייתם לבטא את יגונם באופן שונה ממה שאנו רגילים לראות בקרב נשים. בכדי לזהות זאת עלינו לחפש שינויים בהתנהגות, ולהבין כי הביטוי של הכאב עלול להראות לנו ״רגיל״ כמו פעילות פיזית מאומצת או שעות עבודה ארוכות, אם נדע לזהות זאת, נוכל לסייע גם לגברים לתת לכך ביטוי מילולי ורגשי. הקושי לזהות או לבטא את יגונם, מותיר גברים בבדידות רבה, שכן מעט התמיכה החברתית הקיימת בתחום, מופנית לרוב לבנות זוגם לכן, עלינו כמערכת וכחברה להכיר בצורך של גברים בתמיכה רגשית ומעשית ולפתח התערבויות מותאמות (Obst et al, 2020 ; גלזר חודיק,2023) . אלו יכולות להתחיל כבר מהימים בבית החולים, ויכולות לכלול הכרה בכאב של האב ומתן לגיטימציה לתחושותיו, עידוד של האב לקחת חלק פעיל בתהליך הלידה והפרידה מהתינוק המת, מתן תמיכה ראשונית ומידע על המשך תמיכה בקהילה גם לאבות תוך התייחסות לכך כי דרכי ההתמודדות של גברים ונשים עשויות להיות שונות, אך לא פחות תקפות.

קבוצות תמיכה

קבוצת תמיכה המסייעת לאנשים שחוו חוויה דומה להתמודד ביחד יכולה להיות כלי מתאים במיוחד במצבים של אובדן בלידה שקטה. אופי האובדן, ההתמודדות האישית והחברתית איתו עשויה לעורר תחושות בדידות עמוקות, ומענה קבוצתי יכול להפיג את הבדידות, ולאפשר ביטוי של רגשות ותחושות שאין להם מרחב ביטוי אחר. קבוצות תמיכה מציעות מרחב בטוח לשיתוף רגשות וחוויות, ומספקות תחושת שייכות ותמיכה הדדית.

תרומת חלב אחרי לידה שקטה

יש מי שתרומת חלב אם לאחר לידה שקטה יכולה להיות דרך משמעותית עבורה להתמודדות. תרומת החלב יכולה להעניק משמעות לאובדן ולהפוך את הטרגדיה האישית למעשה של נתינה, לספק תחושת משמעות. ולהוות בכך חלק משמעותי מתהליך ההתמודדות והריפוי (Welbor,n2019) בהקשר הישראלי, שבו הגישה הרפואית המקובלת היא לייבש את החלב מיד לאחר לידה שקטה מקבלת תרומה זו משמעות מיוחדת, ומאפשרת ייחוס משמעות המסייע גם הוא בתהליך האבל והריפוי. , עוד נמצא כי נשים שבחרו לתרום חלב אם לאחר לידה שקטה דיווחו לעיתים קרובות על התעוררות של תחושות נחמה, העצמה, ו מסוגלות. בשל יכולתן להפוך את הטרגדיה האישית שלהן למשהו חיובי עבור תינוקות אחרים זקוקים לחלב אם (Oreg 2019) חשוב לזכור כי ההחלטה לתרום חלב היא אישית מאוד, עלולה להיות מורכבת רגשית ודורשת תמיכה מקצועית ורגישה בתהליך קבלת ההחלטה ובמהלך התרומה עצמה. כל אישה תגיב באופן שונה לאפשרות זו, וכי הבחירה צריכה להיות אישית לחלוטין, ולכן נעשית ללא לחץ או שיפוט. כמיילדות, מתפקידנו להציג את האפשרות בצורה מכבדת, לספק מידע מקיף, ולתמוך באם בכל החלטה שתקבל.

זיהוי מוקדם

• ירידה בתנועות העובר: שינוי משמעותי או הפסקה פתאומית בתנועות העובר.
• כאבים עזים בבטן: כאבים חזקים ומתמשכים בבטן התחתונה.
• דימום או הכתמה: במיוחד בשלבים מתקדמים של ההיריון.
• התפתחות רעלת הריון: סימנים כמו לחץ דם גבוה, נפיחות מוגברת, כאבי ראש עזים, טשטוש ראייה, בחילות או הקאות בלתי נשלטות.
• תחושות חרדה לא מוסברות: אינטואיציה של האם שמשהו אינו כשורה.

• עצבנות יתר, בכי תכוף,חוסר שקט נפשי
• התעוררות רגשות אשמה ובושה, גם ללא אחריות ישירה לאירוע

• הסתגרות חברתית והימנעות ממגע עם משפחה וחברים
• חוסר עניין בפעילויות יומיומיות שבעבר היו מהנות

• קושי בהתמודדות עם זיכרונות מהאירוע, כולל פלשבקים וסיוטים
• מחשבות טורדניות הקשורות ללידה השקטה

• שינויים בתיאבון (אכילה מוגברת או היעדר תיאבון)
• הפרעות שינה (נדודי שינה או שינה מוגזמת)

לסיכום

לידה שקטה היא חוויה מורכבת ומאתגרת, המלווה בכאב עמוק. בתהליך ההתמודדות וההחלמה, ישנם מספר עקרונות מנחים חשובים, ביניהם זיהוי הצורך האישי והסתייעות בתמיכה מקצועית -הפנייה לעזרה היא עצמה צעד משמעותי ומועיל. יש לכבד את הקצב והצרכים האישיים של כל אדם תוך מתן תמיכה רגישה תרבותית ומגדרית המתחשבת בצרכים הייחודיים שלו ושל משפחתו. עם הזמן, ניתן למצוא דרכים לשלב את זכרו של התינוק בחיים באופן משמעותי ומרפא. כנשות מקצוע אנו מאמינות כי באמצעות גישה זו, המשלבת הבנה עמוקה, מקצועיות ורגישות, ניתן לסייע להורים האבלים לצלוח את התקופה המורכבת ולהתחיל בתהליך ההחלמה. חשוב לזכור: אינכם לבד במסע הקשה הזה. סביבכם קיימת רשת תמיכה של אנשי מקצוע, קבוצות תמיכה וארגונים המתמחים בליווי הורים והורים שחוו חוויה דומה. גם אם ההתבוננות לעתיד נדמית מעורפלת כעת, יש דרכים לסייע ולהסתייע. עם הזמן, ובעזרת התמיכה הנכונה, תוכלו למצוא דרכים להתמודד עם האובדן, כל אחד בקצב ובדרך המתאימים לו.