ארגון המיילדות בישראל גאה להציג כתבת המשך של המדור המשפטי, העוסק בזכויותיהן של נשים סביב מועד הלידה, בחדר הלידה עצמו ועם החזרה לשוק העבודה. במדור זה ננסה לספק מענה לשאלות נפוצות באמצעות סיפורי מקרה קצרים והוראות החוק, ולהבהיר מהן הזכויות שלכן .
חשוב לציין כי אין באמור להלן להחליף ייעוץ משפטי פרטני.
סיפור מקרה
יעל נמצאת בהיריון בסיכון נמוך ומתכוננת ללידתה הראשונה. היא מעוניינת מאוד לעבור לידה טבעית, ללא התערבויות רפואיות,ככל שמצבה מאפשר בשמירה על בטיחותה ועל בטיחות העובר, או משככי כאבים תרופתיים. יעל חוששת מהרגע שבו תגיע לחדר הלידה, ותוהה כיצד המיילדת שתלווה אותה תוכל לעזור לה באופן פעיל להתמודד עם הצירים, מעבר לחיבור למוניטור ולבדיקות הרפואיות השגרתיות.
תשובה
המיילדת משחקת תפקיד מרכזי בהצלחתה של לידה טבעית (פיזיולוגית), שכן היא בעלת ההכשרה והכישורים לנהל לידה כזו באופן עצמאי מתחילתה ועד לסיומה. העזרה של המיילדת באה לידי ביטוי במספר מישורים:
ראשית, למיילדת יש מגוון רחב של כלים שנועדו להקל עלייך ולאפשר לך להתמודד עם כאבי הלידה לאורך זמן ללא משככי כאבים תרופתיים, כגון שימוש במים, עיסויים, טכניקות נשימה והרפיה, דמיון מודרך ועידוד לתנועתיות.
שנית, על מנת שתוכלי להיות בתנועה ולבחור את תנוחת הלידה שנוחה לך – כתנאי הכרחי ללידה טבעית במוסד רפואי – המיילדת מבצעת ניטור לסירוגין של דופק העובר, המאפשר לשמור על חופש התנועה שלך יחד עם שמירה קפדנית על בטיחותכם .
מעבר לכלים הפיזיים, לטיפול ולתמיכה הרציפים (One-to-one care) שמעניקה המיילדת יש משמעות מוכחת. מחקרים מראים שנוכחות וטיפול רציף של מיילדת מובילים לקיצור משך הלידה, הפחתת משך הכאב והצורך בתרופות, וכן לירידה בשיעור ההתערבויות דוגמת לידות מכשירניות וניתוחים קיסריים. תפקידה של המיילדת הוא להדריך ולהעצים אותך כדי שתוכלי לקדם את הלידה שלך באופן פעיל, כל זאת תוך שהיא מפקחת על התהליך ומיומנת לזהות מיד כל סימן מצוקה המחייב הפניה לטיפול רפואי, כך שאת נשארת בידיים בטוחות לאורך כל הדרך.
סיפור מקרה
מאיה הגיעה לחדר לידה בלידתה הראשונה. הלידה התארכה, ובשלב מסוים הצוות הרפואי החליט לבצע חיתוך חיץ (אפיזיוטומיה) ולהשתמש בוואקום, מבלי להסביר לה על הסיכונים, על החלופות, ומבלי לבקש את אישורה. מאיה הרגישה שגופה הופקע ממנה ושהחלטות התקבלו מעל לראשה.
תשובה
לחלוטין לא. "הסכמה מדעת" היא זכות יסוד המעוגנת בחוק זכויות החולה, התשנ"ו– 1996, המחייב כל גורם רפואי למסור למטופלת מידע מהותי לפני כל טיפול. המשמעות היא שהצוות מחויב מכוח החוק לתת הסבר מלא וברור על מהות ההליך (כגון זירוז, חתך חיץ, ואקום וכד'), מטרתו, חלופות קיימות והסיכונים הכרוכים בו. היולדת זכאית לקבל החלטה מושכלת, לתת הסכמתה או לסרב לטיפול המוצע באופן חופשי וללא לחץ.
פסיקת בתי המשפט בישראל קובעת כי ביצוע פרוצדורות ללא הסכמה מדעת מהווה "פגיעה באוטונומיה", והיא מוכרת כעילה משפטית עצמאית המחייבת בפיצוי כספי, גם אם לא נגרם נזק פיזי ישיר ליולדת, שכן מדובר בפגיעה רגשית ונפשית משמעותית, השוללת ממנה זכות יסוד.
סיפור מקרה
שרית, הנמצאת בהיריון בסיכון נמוך, מעוניינת ללדת בלידה טבעית ופיזיולוגית. היא מעוניינת בחופש תנועה, הימנעות ממשככי כאבים תרופתיים, ותמיכה רציפה של מיילדת. היא חוששת שבבית החולים לא יתאפשר לה לממש את רצונה.
תשובה
ארגון המיילדות מאמין כי לכל אישה קיימת זכות יסודית לבחור כיצד ללדת. תנאי הכרחי ללידה טבעית בטוחה הוא מתן אפשרות ליולדת להיות בתנועה (למשל באמצעות ניטור לסירוגין), וקבלת ליווי וטיפול רציף על ידי מיילדת מוסמכת מיומנת. למרות שמציאות זו עדיין אינה מתקיימת במלואה ברוב בתי החולים הציבוריים בעיקר בשל תת-תקינה, ארגון המיילדות פועל מול ולצד משרד הבריאות לקידום מסגרות המאפשרות ליולדות בסיכון נמוך לממש את זכות הבחירה שלהן ללידה טבעית עם טיפול רציף של מיילדת.
סיפור מקרה
נטליה מתכוננת ללידה ורוצה שבן זוגה ואמה ילוו אותה, ובנוסף היא מעוניינת בנוכחות של דולה (תומכת לידה) שתעזור לה להתמודד עם הכאבים. היא חוששת שהצוות הרפואי בבית החולים לא יאפשר זאת וידרוש ממנה לבחור מי ייכנס.
תשובה
בדרך כלל, בתי החולים מאפשרים להכניס לחדר הלידה מלווים דוגמת בן הזוג או אמא, וחלק גדול מבתי החולים בישראל מאפשרים גם נוכחות של מלווים נוספים. עם זאת, מאחר שלכל חדר לידה יש נהלים משלו לגבי כמות המלווים המותרת, רצוי לברר את המדיניות הספציפית של בית החולים מראש כדי למנוע עוגמת נפש ליולדת ומלוויה. חשוב לזכור כי אם היולדת בחרה בליווי מיילדת שאינה עובדת מוסד רפואי בו מתרחשת הלידה, אין המיילדת המלווה יכולה ומוסמכת להתערב בהחלטות רפואיות. יחד עם זאת, היא מחזיקה את הידע והניסיון להסביר ולדון עם היולדת בנוגע למצב הקליני ולתמוך ביולדת בתהליך הלידה תוך שילוב הידע והכלים בהם היא מחזיקה. אם היולדת בוחרת בליווי המתבצע ע"י דולה חשוב גם במקרה הזה לזכור כי הדולות נותנות ליווי תומך ביולדת בשלבי הריון ולידה שונים, בהתאם לבחירת היולדת. יחד עם זאת, חשובה הידיעה וההבנה שהדולות אינן נמנות על צוות רפואי מקצועי ומוסמך, ואינן רשאי ות לבצע פרוצדורות רפואיות ו/או מיילדותיות.
סיפור מקרה
עדי הגיעה לחדר הלידה והחליטה ברגע האחרון שהיא חוששת מאוד מהכאבים ומבקשת לעבור ניתוח קיסרי. הצוות הרפואי בדק אותה והבהיר שאין שום מניעה או סיכון בלידה רגילה וספונטנית ולא קיימת התוויה רפואית לניתוח קיסרי.
תשובה
במסגרת הרפואה הציבורית, היולדת יכולה לבקש לעבור ניתוח קיסרי, אך המערכת אינה מחויבת להיענות לדרישה זו אם אין בכך צורך רפואי, וההחלטה נתונה לשיקול דעתו המקצועי של הצוות . עם זאת, התמונה משתנה כאשר מתעורר סיבוך או מצב של סיכון פיזי או נפשי ליולדת או לעובר המחייב קבלה או שינוי החלטה; במצב כזה, חובה על הצוות לספק ליולדת הסבר מקיף על החלופות, וזכותה לדרוש – ולקבל – ביצוע של ניתוח קיסרי.
סיפור מקרה
במהלך הלידה של קרן התרחש סיבוך פתאומי. קרן הייתה מעורפלת הכרה, כאובה מאוד, ולא הצליחה לתקשר. בן זוגה שנכח בחדר התנגד לביצוע התערבות חירום שהצוות רצה לבצע, בטענה שקרן לא הייתה מסכימה לכך לעולם.
תשובה
במצב שבו היולדת אינה כשירה גופנית או נפשית לקבל החלטות "בזמן אמת", הצוות הרפואי וגורמים רלוונטיים יקבלו את ההחלטה הנדרשת ולרוב יערבו את בני המשפחה בשיקוליהם. במקרה של מחלוקת בין הצוות למשפחה כשנשקפת סכנה ליולדת או לעובר, כשאין ביכולתה של היולדת לק בל את ההחלטה בעצמה, ניתן לתת את הטיפול חרף התנגדות המשפחה, אם ועדת האתיקה של בית החולים שומעת את המשפחה ומאשרת זאת. במצבי חירום קיצוניים שבהם אין אפילו די זמן לפנות לוועדת האתיקה, רשאי הצוות לתת טיפול מציל חיים כשאין ביכולה של היולדת לתת הסכמה מדעת לטיפול הנדרש להצלת חיים, לרוב בכפוף לאישור של שלושה רופאים כמתחייב לפי חוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996.
סיפור מקרה
דנה נמצאת בשבוע 38 להריונה, המוגדר בסיכון בשל יתר לחץ דם קל. בביקור האחרון במרפאה, נאמר לה באופן נחרץ שעליה לעבור השראה של לידה (זירוז) כבר מחר, ושאין טעם לדבר על "לידה טבעית" במצבה. דנה חולמת על לידה פיזיולוגית ושואלת את עצמה: "האם הסיכון הרפואי מבטל את הרצון שלי? האם מותר לי לבקש להמתין עוד יומיים תחת ניטור קפדני ?"
תשובה
חשוב שתדעי – החוק בישראל (חוק זכויות החולה) נמצא בצד שלך. המונח "סיכון גבוה" הוא הגדרה רפואית, הוא לא הגדרה משפטית שמפקיעה ממך את האוטונומיה על גופך. זכותך לקבל הסבר מלא על כל טיפול, כולל הסיכונים של אי-ביצוע הטיפול, ולהחליט אם את מסכימה לו. אם את מעוניינת בחלופה (כמו מעקב צמוד במקום זירוז מיידי), הצוות הרפואי מחויב לדון איתך על כך בכבוד. וחשוב מאד לזכור שבהריון בסיכון, המיילדת היא השותפה שלך ל"ניהול סיכונים מושכל". המטרה שלנו היא לא רק "תינוק בריא", אלא גם "אמא שמרגישה שראו אותה". ברוב המקרים של הריון בסיכון, ניתן לשלב אלמנטים של לידה טבעית (כמו תנועתיות, שימוש במים או עמעום אורות) גם תחת ניטור קפדני של אנשי המקצוע. אל תהססי לבקש
מהמיילדת לעזור לך למצוא את הדרך ללדת בביטחון מבלי לוותר על החוויה שחשובה לך.
תיאור מקרה
מיכל חולמת על לידת בית. היא מרגישה שבבית היא תהיה הכי רגועה. עם זאת, בלידה הראשונה שלה היה צורך בחילוץ ידני של השליה בשל דימום. כעת, בהריון השני, היא שומעת דעות סותרות: "מותר לך ללדת איפה שאת רוצה" מול "זה לא חוקי במצבך ".
תשובה
בישראל, זכותה של אישה ללדת בבית היא זכות יסוד. אין חוק שאוסר עלייך ללדת בבית. עם זאת, משרד הבריאות פרסם "חוזר מנכ"ל" המגדיר תנאי בטיחות למיילדות בית. אם יש לך רקע רפואי מסוים (כמו הדימום של מיכל), החוזר עשוי לקבוע שהמיילדת אינה רשאית ללוות אותך בלידת בית מתוכננת. במקרה כזה, הבחירה שלך היא בין לידה בבית חולים לבין לידה בבית ללא ליווי מקצועי (דבר שאינו מומלץ מבחינה בטיחותית). חשוב לבחון את הבחירה במקום הלידה כהחלטה של ביטחון ובטיחות מול חופש בחירה.
ההמלצה המקצועית שלנו היא לבחון את הנתונים האישיים שלך יחד עם המיילדת, ולקבל החלטה שבה תרגישי הכי בטוחה – פיזית ורגשית.
דבר העורכת :
כמיילדת וכעורכת דין, אני פוגשת נשים רבות שנמצאות בצומת הדרכים המורכ ב של 'הריון בסיכון גבוה'. נשים אלו חשות לעיתים קרובות שההגדרה הרפואית הזו מפקיעה מידיהן את זכות הבחירה, והן נאלצות 'להתמסר' לפרוטוקולים מבלי שקולן יישמע. התשובה המשפטית והמיילדותית למצב זה היא ברורה: הסיכון הרפואי לעולם אינו מבטל את זכות היסוד שלכן על גופכן. חוק זכויות החולה אינו משתנה בשל לחץ דם גבוה או סוכרת – הוא נשאר תמיד ככלי מגן המבטיח לכן הסבר מלא, כבוד, שותפות אמיתית בקבלת ההחלטות וזכות מלאה לסרב או לבקש חלופות.
זכרו, ניהול של כל לידה, בין אם היא בסיכון נמוך או גבוה – אינו חייב להיות מאבק כוחות. המיילדת בחדר הלידה היא הסנגורית שלכן, והיא שם כדי לעזור לכן לבנות 'ניהול סיכונים מושכל': כזה ששומר בקפדנות על הבטיחות הרפואית שלכן וש ל התינוק, אך לא מוותר על החוויה, התנועתיות והאהבה שמגיעות לכן ברגע המקודש הזה. הכירו את זכויותיכן, הקשיבו לגופכן, ודעו שאתן המנהלות של האירוע.
החוק הישראלי מעניק ליולדת הגנות וזכויות משמעותיות בחדר הלידה או באופן בו היא בוחרת ללדת, בדמות הזכות להסכמה מדעת ואוטונומיה על גופה, וכו'. "ארגון המיילדות בישראל" קורא לכל יולדת להכיר את זכויותיה. במקרה של ספק או חשש להפרת זכויותיכן, מומלץ לפנות לגורם מקצועי או משפטי. "ארגון המיילדות בישראל" כאן בשבילכן – לפני הלידה, במהלכה ולאחריה.
הערה חשובה: האמור לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. בכל מקרה מומלץ להיוועץ בעורך דין או בגורם מוסמך אחר בתחום דיני הנזיקין.
הכתבה נכתבה ונערכה ע"י: עו"ד אנה דויטש – מיילדת מוסמכת, עו"ד ומגשרת – "נקודה למחשבה", בשיתוף: עו"ד מדי דויטש – מומחה בתחום הגנת הפרטיות.
א.מ.דויטש – משרד עו"ד וגישור
אולי יעניין אותך גם:
הצטרפי לקבוצת הפייסבוק שלנו – "מילה של מיילדת":
מחפשת מיילדת? היכנסי למאגר שלנו ומצאי את הליווי והמקצועי והמדוייק עבורך:
קצת על ארגון המיילדות
ארגון המיילדות פועל לקידום מקצוע המיילדות וחופש הבחירה של נשים בלידה, תוך הרחבת סמכויות והכשרות מקצועיות למיילדות, חיזוק חופש התעסוקה ושיפור המענה המיילדותי לכלל נשות ישראל.
הצטרפו לניוזלטר שלנו וקבלו ישירות למייל את כתובת מגזין "IMA.net":
.png?cache=1757492864724){kind=logo}
השירות ניתן ללא עלות
בישראל 2026, נשים עדיין אינן נהנות משוויון אמיתי בזכות לבחור כיצד והיכן ללדת.
כל אישה משלמת ביטוח לאומי לאורך חייה – אך ברגע המשמעותי ביותר, רגע הלידה, חופש הבחירה שלה אינו נתמך באופן שוויוני.
